לאחר עיון בבקשת המשיב ובתגובת המבקשת, שמתנגדת לה, הבקשה לקיום דיון בבקשה לעיון חוזר, נדחית מהטעמים הבאים:

1.               בתיק שלפני ניתנה ביום 22.6.23 החלטה מפורטת בבקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, לאחר שנבחנה החלופה שהוצעה על ידי המשיב, ונבחנו המפקחים שהוצעו על ידו. בהחלטתי צוין, בין היתר, כי לא ניתן לתת אמון במשיב ובמפקחים שהוצעו, וכי אין בחלופה המוצעת כדי לאיין המסוכנות שנשקפת מהמשיב. כך גם צוין כי אף בחלופה של מעצר באיזוק אלקטרוני אין כדי לאיין המסוכנות שניבטת מהמשיב, ונוכח האמור, הוריתי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

ערעור שהגיש המשיב על ההחלטה נדחה במסגרת עמ"ת 61208-06-23, מיום 29.6.23, תוך שצוין בו כי אין מקום להתערב בקביעת בית משפט קמא.

2.               ביום 2.7.23, בחלוף 9 ימים, הגיש הסנגור בקשה לעיון חוזר בהחלטה, בה הוצעה חלופת מעצר באיזוק אלקטרוני, בבית אחותו של המשיב, וביקש להורות על קיום דיון בבקשה, בו יורה בית המשפט על מעצרו באיזוק אלקטרוני של המשיב. בהעדר תגובת המשיבה, בהחלטתי, מיום 11.7.23, קבעתי כי אין מקום להידרש לבקשה בשנית, מאחר שבית המשפט נתן החלטה שיפוטית מפורטת שבה אף צוין כי אף בחלופה של מעצר באיזוק אלקטרוני אין כדי לאיין את מסוכנות המשיב.

3.               ביום 12.7.23 הגיש ב"כ המשיב בקשה נוספת לקיים דיון בבקשה לעיון חוזר. לשיטתו, כאשר מוגשת בקשה לדיון חוזר יש לקבוע דיון במעמד המשיב, לשם בחינת החלופה החדשה המוצעת, קל וחומר כאשר המבקשת לא מסרה תגובתה. עוד ציין הסנגור כי ביום 11.7.23 הודה המשיב בעובדות כתב האישום והופנה לקבלת תסקיר מבחן, והדיון נדחה ליום 20.9.23. לטענתו, עם הרשעת המשיב קונה המותב הדן בתיק העיקרי סמכות לדון בבקשה לעיון חוזר.

המבקשת, בתגובתה, מתנגדת לבקשה. לשיטתה, הבקשה אינה מגלה עובדות חדשות או נסיבות שהשתנו, ולא חלף זמן ניכר מאז ההחלטה שניתנה בעניינו של המשיב.

הכרעה

המסגרת המשפטית

4.         סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) קובע כי עיון חוזר בהחלטה בעניין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, ייעשה רק אם "נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".

בבוא בית המשפט לדון בבקשה לעיון חוזר, אין הוא דן מחדש בחלופת המעצר שנקבעה במקור, אלא בוחן אם מאז ההחלטה המקורית שניתנה התגלו עובדות או נסיבות חדשות או שעבר פרק זמן ניכר, אשר יש בהם כדי לשנות את נקודת האיזון הראויה בין האינטרס של המבקש לבין האינטרס הציבורי בהגנה על ביטחון הציבור והבטחת תקינות ההליך השיפוטי (בש"פ 7125/07 פלוני נגד מדינת ישראל; בש"פ 2/06 אייל זילברפרב נגד מדינת ישראל; ב"ש (נצרת) 389/10 יוסף בן נימר הייב נגד מדינת ישראל).

4.                    בענייננו, מאז ניתנה החלטתי למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו ועד הגשת בקשת המשיב לקיום דיון בבקשתו לעיון חוזר חלף פרק זמן של 20 ימים. נוכח המסוכנות שניבטת מהמשיב, אותה סקרתי בהרחבה בהחלטתי מיום 22.6.23, אני סבורה כי אין מדובר בפרק זמן ניכר שיש בו כדי לשנות את נקודת האיזון הראויה בין אינטרס המשיב לאינטרס הציבורי בהגנה על בטחון הציבור.

5.                    כך, הרשעת המשיב בתיק העיקרי, בהתבסס על הודאתו, ביום 11.7.23, אינה בגדר עובדה חדשה או שינוי נסיבות, בשלב זה, שיש בה כדי להצדיק עיון חוזר בבקשה וקיום דיון בעניין זה. המשיב הורשע בתיק העיקרי, נוכח הודאתו במיוחס לו, ומכאן שהמסוכנות שניבטת ממנו בשלב זה, אף גבוהה וברורה יותר. זאת לצד העובדה שלא חלף זמן ניכר מאז מתן ההחלטה למעצרו של המשיב.

עוד יצוין כי החלופה החדשה שהציע הסנגור, מעצר באיזוק אלקטרוני, נבחנה בהחלטתי מיום 22.6.23, תוך שצוין בה כי אף בחלופה זו אין כדי לאיין המסוכנות שנשקפת מהמשיב.

ממכלול הטעמים שמניתי מעלה, הבקשה לקיום דיון בבקשה לעיון חוזר נדחית.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשפ"ג, 17 יולי 2023, בהעדר הצדדים.