החלטה

1. זוהי החלטה בערר על החלטת בית משפט השלום מיום 7.10.24 בתיק מ"י 69228-09-24 בה הורה לאחר הגשת הצהרת תובע, כי המשיב ישוחרר ממעצר בתנאים הכוללים מעצר בית מלא בבית אחותו, ובפיקוח האחות, בעלה או האם, וכן הפקדת סך 2,000 ש"ח וערבות צד ג' ע"ס 7,000 ש"ח.

2. המשיב נעצר לנוכח תפיסה של סמים מסוגים שונים ארוזים בשקיות מחולקות. לפי הנטען, בעת מעצרו התנגד הוא למעצר, וגם לא שיתף פעולה בכך שלא מסר קוד לטלפון. כפי הנראה, כמות הסם שנתפסה, אינה עוברת בכללותה כמה עשרות גרם בודדים לכל היותר. אין חשד לעבירה של סחר בסמים כלפי המשיב, אלא רק עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

3. לנוכח המסוכנות הסטטוטורית הטמונה בעבירה המיוחסת למשיב (ר' סע' 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו - 1996), לעובדה כי הסמים נתפסו בשקיקים מחולקים ומאורגנים, וכי המדובר בסמים מסוכנים, סבורה העוררת כי אין מקום לשחרור המשיב ממעצר עת הוגשה הצהרת תובע, וכי לכשיוגש כתב אישום, ניתן יהיה במסגרת הליכי מעצר עד תום ההליכים, לבחון אם ניתן להפחית את חזקת המסוכנות וזאת לאחר שיערך תסקיר כנדרש, ויאספו נתונים נוספים בפני בית המשפט. מכאן הערר שהוגש.

4. המשיב מתנגד להתערבות בהחלטת בית משפט השלום, תוך שהוא טוען כי אין זה מקרה בו חרג בית המשפט ממתחם שיקול הדעת הנתון לו, באופן המצריך התערבות ערכאת ערעור. בעניין זה, הפנה גם המשיב לשורת תיקים בבתי משפט שונים, בהם הוגשו כתבי אישום בגין החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לעתים כשדובר גם בכמות סם גדולה יותר מהמיוחסת למשיב בענייננו, ולעתים גם בשילוב עם עבירות נוספות, אשר בהן לא ראתה התביעה לדרוש מעצר עד לתום ההליכים.

5. בתוך אלו, הפנה גם המשיב, למשל, לעמ"ת 24574-06-23 בו הוגש כתב אישום בגין החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, אם גם בכמות נמוכה מהמיוחס למשיב בהליך זה, אך כאשר הסמים בהם היה מדובר נתפסו עם משקל וסכום כסף לא מבוטל. באותו מקרה בית המשפט לא מצא לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים, וגם תנאי מעצר בית לא הוטלו. ערר שהוגש לבית המשפט העליון (בש"פ 4564/23) נדחה, מעת שלא מצא בית המשפט מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, שלא חרגה מהמתחם האפשרי.