נוכחים:

ב"כ העוררת: פקד ג'מיל עיסמי

ב"כ המשיב 1: עו"ד גב' אושרת קירמה

ב"כ המשיב 2: מוחמד ג'בארין

המשיבים באמצעות ויעוד חזותי

ב"כ העוררת:

מדובר בארוע מיום 23/10 בשעות הער המאוחר

[פרוטוקול הושמט]

 החלטה

בפניי ערר על החלטת  בימ"ש השלום בחדרה (כב' השופט העמית גופמן), במסגרתה קיבל באופן חלקי בקשת מעצר בעניינם של שני המשיבים, הורה על מעצרם למשך יום אחד ולאחר מכן על שחרורם בתנאים שעיקרם חתימה על ערבות עצמית, ולאחר מכן מגבלה של שהות בתחומי העיר חריש.

העוררת סבורה כי אין די בתנאים שנקבעו, ומכל מקום ראוי היה להורות על הארכת מעצרם של שני המשיבים, בשים לב למסוכנות הנשקפת ממעשיהם: נטען כי מדובר בתקיפה של שני שוטרים ללא כל הצדק, תקיפה שגרמה לחבלות לשני השוטרים ולחופשת מנוחה לשניהם. הוטעם כי מדובר בימים בהם המדינה במצב חירום, ופגיעה בשוטרים חמורה יותר בעת הזו. כן הוצבע על פעולות חקירה נוספות שיש לבצע ושנטען כי שחרור המשיבים כעת עלול לפגוע בהמשך החקירה.

בנסיבות, עתר ב"כ העוררת להארכת המעצר עד לסיום החקירה.

באי כח המשיבים עתרו לדחיית הערר. צויין כי מדובר במשיבים נטולי עבר פלילי, שאף הם מצויים במצב של מתח, כי המעורב הנוסף בארוע היה אביהם, שבעטיו הגיעה המשטרה לזירה וכי מדובר באדם מעורער בנפשו, שהמשיבים ביקשו אך להגן עליו. צויין כי מדובר במסוכנות נקודתית ועל כן סברו כי אין מקום להכביד את תנאי השחרור או לחלופין, ציינו כי ניתן להסתפק כאן במעצר בית מלא.

עיינתי בתיק הראיות טרם מתן החלטתי. מהתיק עולה תמונה ברורה לפיה שני המשיבים תקפו שני שוטרים בתקיפות פיזיות קשות שגרמו לחבלות המתועדות במסמכים רפואיים ובתמונות שהוצגו לעיוני. לא ראיתי כל יסוד לטענה כי המשיבים ביקשו באופן כלשהו להגן על אביהם. דווקא האב הוא שהחל בהתפרעות. השוטרים ניסו לעצרו ובשלב זה, במקום להרגיע את המצב, הצטרפו שני המשיבים לארוע כשהם מכים באגרופים את השוטרים ומנסים למנוע את מעצרו של אביהם. בשלב מאוחר יותר של הארוע, שני המשיבים נמלטו מהמקום, אחד מהם נמלט גם לאחר שנאמר לו כי הוא עצור.

שקלתי את טיעוני הצדדים. מעיון בתיק עולה כי קיים חשד סביר למעורבות המשיבים בחשדות שעיקרם גרימת חבלה לשני שוטרים. מעשה קשה יותר בשעה שבוצע בצוותא ובנסיבות בהן ממילא היו השוטרים מותקפים על ידי חשוד שלישי. בזמן שגרתי, המעשה עצמו מקים עילת מעצר של מסוכנות, שכן מי שאינו נשמע להוראות שוטר מעלה על עצמו כאילו מורא החוק אינו קיים לגביו. הדברים יפים יותר בשעה זו של מצוקה ביטחונית, שעה שידיהם של רשויות האכיפה   עסוקות בארועים רבים וקשים המתרחשים במדינה, שהיא במצב לוחמה, ולטעמי, בעת הזו, פגיעה והרמת יד על שוטר חמורה שבעתיים. עניין זה צריך למצוא ביטוי גם בצעדי האכיפה שיש לנקוט כדי להבהיר את המסוכנות הקיימת בעת הזו מפני פגיעה בכל גורמים של רשויות האכיפה – שוטר או חייל. פסיקתו של בימ"ש זה קבעה דברים, כאמור, ביחס לארועי שומר חומות ופגיעה בשוטרים שארעו במהלכם. לטעמי, הדברים יפים גם בעת הביטחונית הרגישה בה אנו מצויים כעת, עניין שלטעמי מקים מסוכנות גבוהה מהרגיל.

ציינתי גם כי לאחר הארוע ביקשו המשיבים להימלט מהמקום ואף עניין זה מקים חשש להימלטות מאימת הדין.

בנסיבות, ראיתי לקבל את הערר. אני סבור כי חלופת המעצר כאן, בשלב זה, לא תאיין את המסוכנות של מי שהעז להרים יד על שוטרים ולחבול בהם באופן קשה. על כן, אני מקבל את הערר. אני מורה על הארכת מעצרם הממשי של שני המשיבים עד ליום 27/10/23 בשעה 12:00. עד אז יש לסיים את החקירה ולגבש הצהרת תובע.

ניתנה והודעה היום י' חשוון תשפ"ד, 25/10/2023 במעמד הנוכחים.

הוקלדעלידיאוריתבן-חיים