1

נוכחים:

ב"כ העורר 1 - עו"ד עלי אבו לבן

ב"כ העורר 2 - עו"ד דהן דוד

ב"כ המשיבה - עו"ד רפ"ק רונן עמרם

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום הנכבד באילת (כב' השופט יוסי טופף), מיום 24.12.14, במסגרתה הוארך מעצרם של המשיבים עד יום 28.12.14.

המשיבים חשודים בין היתר בקשירת קשר לפשע, הצתה וסחיטה באיומים.

נטען כי המשיבים קשרו קשר לסחוט באיומים את מעסיקו של העורר 2. בין יתר הפעולות שביצעו לכאורה העוררים - הצתת גדר עסקו של המעסיק.

המשיבה ביקשה להאריך את מעצרם של העוררים לצורך חקירה למשך 7 ימים, ובית המשפט קמא נעתר לבקשה באופן חלקי, והאריך את מעצרם למשך 5 ימים כאמור. זאת לאחר שקבע כי יש בסיס סביר לחשד ועילות מעצר, וכי אין מקום לשחרר לחלופת מעצר.

הסניגורים טענו במסגרת הערר, בין היתר, כי היות שבמועד החקירה טרם הוטחו ראיות כלשהן בפני העוררים , וכאשר במסגרת החקירה ובהחלטת בית משפט קמא, לא ניתן כל מידע לעניין הראיות המבססות את החשד, היה על בית משפט קמא להסתפק בהארכת מעצר קצרה יותר, על מנת שהסניגורים יוכלו לקיים את הדיון הבא, לאחר שיוודע להם בסיס החשד, ולו באופן חלקי.

עיינתי במספר מסמכים שבתיק החקירה המבססים אכן חשד סביר כפי שקבע בית המשפט קמא.

2

בנסיבות קמות עילות מעצר של מסוכנות - נוכח המיוחס למשיבים, ושל חשש לשיבוש חקירה - נוכח הפעולות המפורטות בדו"ח הסודי, ובעיקר הפעולות המנויות בסעיפים 5 ו- 6 לדו"ח.

יצויין כי אתמול בערב, הוטחו בפני העוררים, מקצת הראיות, וכעת גם הסניגורים, אינם צועדים באפלה.

כמו בית המשפט קמא, גם אני סבור כי בשלב זה אין מקום לשחרר את המשיבים לחלופות מעצר הן בשל עוצמת המסוכנות, והן בשל החשש לשיבוש חקירה.

תקופת החקירה שקצב בית המשפט קמא, הינה מאוזנת ומידתית בנסיבות.

לפיכך, אינני רואה כל מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא, ועל כן הערר נדחה.

ניתנה והודעה היום ד' טבת תשע"ה, 26/12/2014 במעמד הנוכחים.

שם הקלדנית: מיכל וקנין