ב"כ העוררת טען כי מבירור מול שרה"מ, עלה כי בעניין המשיב קיים צורך בשיחות ביח' להתמכרויות בקרית גת, ושירות המבחן לא יוכל לפנות בכל שבוע לפתיחת חלון באיזוק, ועל כן נבחרה לשיטתו הדרך הקלה והומלץ לבטל את האיזוק האלקטרוני, כדי שהמשיב יוכל להמשיך את הטיפול במוסדות האמורים.

ב"כ העוררת טען כי על אף המקום שיש לתת להליך הטיפולי, מעיון בחומר החקירה עולה שמדובר בסוחר סמים מדופלם, שבחלק מהחקירות שמר על זכות השתיקה.

בנוסף, טען ב"כ העוררת כי המשיב התבקש ע"י החוקרים לתת את הקוד לטלפון שלו, והוא לא מסר הקוד בשל חששו ממה שימצאו בטלפון. ב"כ העוררת טען כי בסופו של דבר, לאור המסוכנות שנשקפת מהמשיב, ביהמ"ש קמא שגה כשביטל את הפיקוח האלקטרוני בתוך פחות מ-3 חודשים אחרי שהמשיב נעצר בפיקוח אלקטרוני. ב"כ העוררת הוסיף כי הדבר הנוסף שאינו ברור בהחלטה הוא מתן האפשרות למשיב לצאת עם אביו לעבודה, ולטענתו לא ברור באיזו עבודה מדובר ומה הן שעות העבודה.

ב"כ העוררת טען כי גם אם נכון לשלב את המשיב בהליכים טיפוליים בקהילה ולא בקהילה סגורה, יש להורות על ליווי, כשהמשיב מצוי בפיקוח אלקטרוני.

ב"כ העוררת ביקש גם ליתן החלטה בכל הנוגע לסירוב בימ"ש קמא להורות על עיכוב ביצוע החלטתו.

מנגד, טענה ב"כ המשיב כי יש להורות על דחיית הערר.

בכל הנוגע לבקשה לעיכוב ביצוע, טענה ב"כ המשיב כי הבקשה הוגשה לאחר שבימ"ש קמא קם מכסאו ובלא נוכחות המשיב ובא כוחו.

באשר לטענות שבערר עצמו, טענה הסנגורית כי קיימות טענות הגנה לשידול המשיב על ידי אותו סוכן שניסה לעשות עסקאות בעבר עם המשיב.

לטענת הסנגורית, בסופו של יום הוגש תסקיר שירות המבחן שהתרשם מהמשיב כבחור צעיר ומכך שהחלופה שהוצעה היא איתנה, מרוחקת ממקום ביצוע העבירה, ובתסקיר גם צויין כי המשיב מבין את הפסול במעשיו, ועל כן המליץ כי המשיב ישולב בטיפול בקהילה.

בנוסף, טענה הסנגורית כי תסקירים נוספים שהוגשו, מעידים על בדיקות שתן נקיות, שיתוף פעולה מלא עם שירות המבחן, וצויין בהם גם כי המשיב רוצה להיות במרכז יום ובמקביל במרכז חוסן, ואין ביכולת שירות המבחן לפתוח חלונות באיזוק כי הטיפול אינו נעשה במסגרתם, ולכן הגיש שרה"מ הבקשה לבימ"ש קמא והפנה את הסוגיה גם לעניין ההמלצה לאיזוק האלקטרוני.לדברי הסנגורית בתסקיר נוסף, ציין שירות המבחן כי אין להם יכולת לשלב המשיב בהליך טיפולי תחת מעצר באיזוק. הסנגורית טענה כי מדובר במשיב צעיר, ששהה לראשונה בחייו במעצר, ולאחר מכן באיזוק אלקטרוני, וביקשה לאפשר לו להמשיך את ההליך הטיפולי שהוא החל ועומד בו.

דיון והכרעה

מדובר במשיב שקיימות בעניינו ראיות ל-2 עבירות סחר בסם מסוג קטמין במשקל של כ-10.8 גרם ובסכום כולל של 2,500 ₪. וכן עומדות כנגדו ראיות להחזקת סם מסוג קטמין במשקל של 0.7 גרם וככל הנראה בסך של מספר מאות שקלים.

המשיב הוא כבן 23, ובתסקיר מיום 8.7.23 צוין כי הוא נעדר הרשעות, אך יש לו תיק משנת 2018 ללא הרשעה בגין תקיפה הגורמת חבלה, בגינו הוטל עליו פיצוי לנפגע העבירה.

המשיב נעצר ביום 7.5.24, כתב האישום בעניינו הוגש ביום 20.5.24, והוא נעצר באיזוק ביום 25.7.24.

בתסקיר הראשון בעניינו של המשיב צוין, בין היתר, כי מדובר במשיב הלוקה במחלת קדחת ים תיכונית (FMF) , המתבטאת בתסמיני כאב, וכי הוא החל להשתמש בסם משנת 2019 כאשר הסם מסייע לו, על פי דבריו, בהפחתת תחושת הכאב שבעקבות המחלה.

צוין כי המשיב זקוק לטיפול בהתמכרות לסמים, ובסופו של יום הומלץ על שחרור מן המעצר לחלופה שהוצעה בבית סבו בקרית גת, ועל הטלת צו פיקוח במסגרתו יופנה ליחידה להתמכרויות בקרית גת.

בהחלטה מיום 25.7.24 בחר בית משפט קמא שלא לאמץ המלצות שירות המבחן לשחרור המשיב לחלופה האמורה, ותחת זאת הורה על מעצרו באיזוק בביתו סבו בקרית גת, בפיקוח אותם ערבים סבו, סבתו ואמו.

בתסקיר נוסף שהוגש בענינו של המשיב ביום 18.8.24 צוין כי בפגישה עם המשיב תיאר המשיב רצונו להשתלב בטיפול בהתמכרויות, ושיתף כי חווה מצוקה מול השימוש בסמים, וחש רצון להפסיק השימוש בסם ורצון להפסיק אורח החיים שיצר אותו שימוש.

שירות המבחן ביקש באותו תסקיר כי יפתחו למשיב חלונות לצורך פגישות בשירות המבחן. בהחלטה מיום 22.8.24 אימץ בית המשפט ההמלצה, והורה על פתיחת מספר חלונות למשיב לצורך התיצבות ביחידה להתמכרויות.

בתסקיר מיום 23.9.24 ציין שירות המבחן כי הסתיים שלב האבחון בענין המשיב, וביקש לשנות התנאים המגבילים, ולהסיר האיזוק האלקטרוני, וזאת מכיוון שהסרת האיזוק תאפשר למשיב השתלבות מיטיבה בתכנית הטיפול.

בהחלטה מיום 25.9.24 הורה בית משפט קמא כי הפיקוח האלקטרוני לא יוסר כהמלצת שירות המבחן, וכן הורה כי המשיב יובא בפני ועדת קליטה לתכנית טיפולית מתאימה.

בתסקיר נוסף מיום 1.10.24 ציין שירות המבחן את המורכבות שנוצרת בעקבות היות המשיב עצור תחת איזוק, ואת חוסר היכולת לבקש ממנהלת האיזוק פתיחת חלונות לצורך יציאה למסגרות טיפוליות בקהילה, שהן לא במסגרת שירות המבחן.

לאור זאת, התבקש בית המשפט להורות על הסרת האיזוק האלקטרוני לצורך שילוב המשיב במענה הטיפולי התואם את צרכיו ובכך לאפשר המשך השתתפותו בתכנית הטיפולית.

בהחלטה מיום 28.10.24 מושא הערר, הורה בית המשפט הן על הסרת האיזוק האלקטרוני והן על מתן אפשרות למשיב לצאת את כתובת מעצר הבית בימים א' עד ה', בין השעות 07:00 עד 18:00 לצורך פגישות בשירות המבחן, ולצורך עבודה ביחד עם אביו, שהינו אחד המפקחים המאושרים ע"י בית המשפט.

מדובר כאמור במשיב שהוא כבן 23, שהוא חסר הרשעות קודמות, וכן מדובר במשיב הלוקה במחלת FMF. זאת ועוד, מדובר במשיב שביצע לכאורה שתי עסקאות סם בסכום שאינו אפסי, אך בוודאי אינו גבוה במיוחד, וגם הסם שהוחזק ברשותו לא היה בסכום ניכר.

המשיב היה עצור בבית המעצר כ-3 חודשים, ועצור באיזוק אלקטרוני כ-3 חודשים.

כפי שצוין לעיל, לא אימץ בית משפט קמא את כל המלצות שירות המבחן כבר בעת הראשונה בה הובאו בפניו, ומהלכו של בית המשפט קמא עם המשיב היה מדורג ומידתי.

בכלל הנסיבות שצוינו ולאור העובדה שככל הנראה הותרת המשיב במעצר באיזוק אלקטרוני לא תאפשר המשך הטיפול בו באופן המיטבי, נראה שיהיה מקום להותיר ההחלטה בדבר הסרת האיזוק האלקטרוני על כנה, וכן יהיה מקום להותיר על כנה גם ההחלטה המאפשרת למשיב להגיע למפגשים לצורך ההליך הטיפולי, אף בלא מלווה. ההגעה למקום המפגשים תהיה בדרך הקצרה ביותר. היציאה מהבית תהיה 45 דקות לפני המפגש והחזרה לבית תהיה 45 דקות מסיום המפגש.

יחד עם זאת, בכל הנוגע ליציאת המשיב לעבודה עם אביו בפיקוח ערב, לא יהיה מקום לאשר היציאה הן בשל כך שהדבר לא הומלץ בתסקיר, ונראה כי מדובר עדיין בשלב מוקדם כשלושה חודשים מאז מעצר המשיב באיזוק.

ניתנה היום, 09 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.