החלטה

על הפרק: נאשם בעבירות איומים (במשפחה) אינו יכול או מעוניין להציע חלופת מעצר. האם יש להתערב בהחלטת בית משפט קמא שהורתה על הזמנת תסקיר שירות מבחן תוך הותרתו במעצר או שמא היה על בית משפט קמא להימנע מכך ולהורות על קציבת המעצר לפרק זמן החופף הענישה הצפויה לעורר באם יורשע?

הרקע:

1. כנגד העורר הוגש כתב אישום לבית משפט קמא המייחס לו עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין והיזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין. המדובר על עורר הנשוי למתלוננת ולהם 2 ילדים משותפים. נטען בכתב האישום כי היום 12/5/24 לאחר ששבו העורר והמתלוננת מקניות, פנה אליה המשיב וביקש את כרטיס האשראי שלה. המתלוננת שחששה כי העורר יעשה שימוש בכרטיס האשראי על מנת לרכוש סמים סירבה ואו אז החל העורר להשתולל, תפס את ראשו בידיו וצעק על המתלוננת שתביא לו כסף. הוא החל לרעוד ולתת מכות בקיר וצעק ואיים על המתלוננת כי אם לא תמסור לו את כרטיס האשראי הוא ישבור את הבית, אחז בכיסא שהיה במקום והשליך אותו לרצפה. המתלוננת הזמינה את המשטרה ובמקביל המשיב נטל כוסות זכוכית והשליך אותן על הרצפה ושבר אותם. לאחר מכן הגיעו שוטרים למקום.

2. העורר נעצר ביום 13/5/2024 ובדיון שהתקיים ביום 21/5/2024 הסכים לקיומן של ראיות לכאורה. באשר לעילת מעצר טען כי נוכח הנחיית פרקליט המדינה, נסיבות אישיות והיעדר הרשעות קודמות, יש מקום להורות על שחרור של העורר בתנאי הרחקה בלבד ולחילופין וככל שייקבע שקיימת עילת מעצר יש להורות על קציבת המעצר.

3. בית משפט קמא דחה את עתירות הסניגור והורה על הארכת מעצרו של העורר עד החלטה אחרת תוך שהזמין תסקיר שירות המבחן.