1

1.         בפניי ערר מטעם העורר-הנאשם על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחדרה (כב' השופטת סגל מוהר) מיום 12.3.14 לפיה בוטלו אך חלק מהתנאים המגבילים החלים על העורר.

2.         נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות תעבורה כדלקמן: נהיגה בקלות ראש, נהיגה בשכרות, סירוב להבדק בדיקת נשיפה, נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף. בכתב האישום פורט כי בתאריך 12.11.13 בשעה 01:45 נהג העורר בחדרה כשהוא שיכור. הוא נדרש למסור בדיקת נשיפה וסירב ונהג כשתוקף רשיון הנהיגה שלו פקע ביולי 2012 וללא פוליסת ביטוח תקפה. בדיון התברר כי למעשה שוטרי הסיור צפו לראשונה בעורר נוהג בחדרה ועקבו אחריו היות ולא שעה לדרישותיהם לעצור. כאשר הגיע מחוץ לביתו ויצא מן הרכב, הם דרשו שיעבור בדיקת נשיפה. נטען כי במהלך נסיעתו הוא נהג בצורה פרועה ובלתי אחראית. מאידך טען העורר כי השוטרים נקטו כלפיו באלימות.

3.         בהמשך לערר קודם שהוגש, שוחרר העורר בתנאים של מעצר בית חלקי בפיקוח אשתו לאחר שעות העבודה והותר לו לצאת לעבוד במקום עבודתו בתנאי שיהיה אדם שיפקח עליו בעבודה. כמו כן אשתו ו/או המפקח הנוסף חוייבו להביאו למקום העבודה ולהחזירו לביתו שם שהה במעצר בית חלקי. העורר חוייב להציג הסדרי פיקוח ספציפיים לבית משפט קמא.

2

4.         ביום 9.12.13 שוחרר העורר על ידי בית משפט קמא בתנאים הבאים: יציאה לעבודה בין השעות 14:00 - 4:00 בין הימים א' - ו' ובין השעות 11:00 - 21:00 בשבת כאשר אשתו או המפקח יביאו ו/או יקחו אותו מהעבודה ואליה. אופשרו לו גם שעות התאווררות בין השעת 09:00 - 11:00 בכל יום והוא נפסל מנהיגה ברכב עד לתום ההליכים.

5.         העורר פנה בבקשה לעיון חוזר במסגרתה ביקש ביטול התנאים שנקבעו לאור חלוף הזמן. בית המשפט קבע שהעורר אכן מתמיד בעבודה ומקיים את התנאים ולא נרשמו הפרות ועל כן הוחלט להקל בתנאים על ידי הסרת התנאי של ליווי העורר למקום העבודה וחזרה ממנו. שאר התנאים לא שונו.

6.         בערר נטען שבית המשפט החמיר יתר על המידה עם העורר. נטען שהיות שאשתו נמצאת בימים האחרונים להריונה, היא לא תוכל להמשיך לפקח עליו כפי שעשתה קודם. נטען עוד, שניתן ליתן אמון נוסף בעורר וכי למעט הפסילה אין צורך בתנאים הנוספים. נטען עוד שההליך העיקרי ימשך עוד חודשים רבים והמגבלות בהליך המעצר יהיו חמורות יותר מאשר כל עונש שהוא צפוי לקבל.

7.         המדינה התנגדה לשינוי החלטת בית משפט קמא. נטען שמדובר בהחלטה סבירה ושאין מקום להתערב בה. נטען שלא חלף זמן משמעותי בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה. נטען עוד שעל סמך עברו הפלילי של העורר אין מקום ליתן בו אמון נוסף בשלב זה.

8.         ככלל, לא מצאתי שהחלטת בית משפט אינה סבירה בנסיבות. אמנם חלף זמן מאז קביעת התנאים. אולם, אין מדובר בתקופה ארוכה. בעניין אחד בלבד יש מקום לבוא לקראת העורר והוא בעניין הפיקוח על ידי אשתו; כאשר תלד, תתקשה בתקופה שמייד לאחר מכן לפקח עליו.

9.         אשר על כן, על העורר לקיים את התנאים המגבילים ללא שאשתו תחוייב בפיקוח עליו. יתר הסדרי הפיקוח ימשיכו לחול ומעבר לכך, איני רואה מקום לשינוי התנאים.

לאור האמור לעיל, הערר מתקבל חלקית.

3

10.       בהתאם להסכמת הצדדים, ההחלטה ניתנה בהעדר והמזכירות תמציא אותה לידיהם.

ניתנה היום, י"א אדר ב תשע"ד, 13 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.