עמ"ת 37661-01-25

לאחר שנשמעו טענות הצדדים ובהמלצת בית המשפט, לאחר שנועץ בבא-כוחו, חזר בו העורר מעיקר טענותיו בערר, שמלכתחילה התמקד בסוגיית הראיות לכאורה.

לצד זאת, בא-כוחו של העורר ביקש כי ייערך תסקיר משלים מטעם שירות המבחן, בין השאר בשים לב לנסיבותיו האישיות של העורר. המדינה הביעה את התנגדותה לכך. בשים לב למהותו של כתב האישום ולמכלול הנסיבות אף אני סבורה כי אין זו העת להפנות את העורר לתסקיר משלים, והדברים אף שוקפו לצדדים במהלך הדיון.

בא-כוחו של העורר העלה אף טענות הנוגעות לצרכיו הרפואיים של העורר, על רקע חולי מוקדם ומעקב רפואי שבו הוא אמור להימצא. בהקשר זה הוא הצביע על קשיים אפשריים בקבלת טיפול הולם במסגרת המעצר. הנושא לא עמד במרכז הדיון, וממילא הליך המעצר אינו המקום המתאים לבירור טענות בתחום זה. אולם, בשולי החלטתי אני רואה לציין את המובן מאליו: חזקה על שירות בתי הסוהר שיפעל לספק לעורר את הטיפול הרפואי שלו הוא זקוק, תוך התייחסות למאפייניו הרפואיים המורכבים, כמתחייב מהסטנדרטים החוקיים המחייבים.

סוף דבר: הערר נדחה.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשפ"ה (27 ינואר 2025).