1.         לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופט א' סלטו), מיום 16.5.2024, שבה הורה על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני במסגרת פרטית - "העמותה למען דיירי רחוב".

2.         ביום 5.3.2024 הוגש כתב אישום נגד המשיב (יליד שנת 1987), המייחס לו עבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה והחזקת סכין. על פי כתב האישום, המשיב הגיע ביום 19.2.2024 שעה 20:48 לביתה של המתלוננת בעיר נתניה, בשעה שהדיירת בבית שהתה בו. המשיב הזיז את חלון חדר העבודה, נכנס לבית, פתח מגירות נעולות ונטל מהן כסף מזומן (5,000 דולר) ותכשיטים בשווי כולל של כ-766,000 ₪. הדיירת שמעה את הרעשים בחדר העבודה, צעקה "מי זה" ונמלטה מן הבית. המשיב - כך מתואר עוד בכתב האישום - נתפס ביום 21.2.2024 כשהכסף ברשותו וסכין יפנית בכיסו. בשל כל אלה, הואשם כאמור המשיב בעבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה והחזקת סכין.

3.         בד-בבד עם הגשת כתב האישום עתרה העוררת לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו. בהחלטה מיום 19.3.2024 קבע בית משפט השלום כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע כלל העבירות המיוחסות למשיב. עוד קבע בית המשפט כי נשקפת מסוכנות מהמשיב, בפרט נוכח עברו הפלילי והעובדה ששוחרר אך לאחרונה ממאסר בגין עבירות דומות. באת-כוח המשיב ביקשה לשחררו לחלופת מעצר בעמותה לדרי רחוב, ובית המשפט ראה לנכון להורות על קבלת תסקיר של שירות המבחן, "אשר יעמוד על טיבה של חלופת המעצר המוצעת ויכולתה ליתן מענה הולם למסוכנות הנשקפת מן המשיב".

4.         תסקיר אכן הוגש ביום 14.4.2024; ולא בישר טובות. בלי להיכנס לפירוט מלא, אציין כי המשיב מוכר לשירות המבחן, וכי לפי התרשמות השירות מדובר באדם שניהל אורח חיים שולי והתמכרותי במשך שנים, היה מעורב בפלילים והתקשה להירתם להליכים טיפוליים ארוכי-טווח, חרף הזדמנויות רבות שניתנו לו. עוד נמצא כי קיים פוטנציאל להתנהגות בלתי-מאוזנת ופוגענית נוכח קשיים הסתגלותיים והתמכרות לחומרים פסיכו-אקטיביים, כי המשיב סובל מקשיים תפקודיים רבים, וכי הוא סיגל לעצמו דפוסי התנהגות עברייניים. המשיב - כך ציין שירות המבחן - מודע כיום לבעייתיות שבהתנהלותו, אך הוא נעדר כוחות לנהל אורח חיים תקין, מה עוד שביטא עמדה קורבנית לגבי נסיבות מעצרו. לאור כלל הנתונים, סבר שירות המבחן כי קיימת רמת סיכון משמעותית ומוחשית להישנות התנהגות פורצת גבולות בעתיד. לגבי החלופה המוצעת, ציין שירות המבחן שמדובר בחלופה פרטית שאינה מפוקחת, ושהשהייה בה כרוכה בתשלום, עובדה שעלולה לייצר "קונפליקט נאמנויות". עוד צוין כי הצוות אינו מודע למאפייני האישיות של המשיב ולגורמי הסיכון, וכי מאפייני האוכלוסייה במקום עלולים ליצור מצבי סיכון. מסקנת שירות המבחן הייתה שהחלופה המוצעת אינה מספקת מענה לרמת הסיכון הנשקפת מהמשיב; וכי אין מקום להמליץ על שחרורו של המשיב ממעצר.

5.         ביום 7.5.2024 קיים בית המשפט קמא דיון שאליו התייצב מר יבגני קלקין - מנהל החלופה המבוקשת. הלה תיאר את התנאים השוררים בחלופה (גדר, מצלמות אבטחה, שומר), ואת האפשרות לשבץ את המשיב, בהמשך, בטיפול בהתמכרויות. בית המשפט שמע את טיעוני הצדדים, ומצא לנכון לבדוק התכנות של מעצר בפיקוח אלקטרוני. משנמצא כי קיימת התכנות כזו, קבע בית המשפט - בהחלטתו מיום 16.5.2024 - כי המשיב ייעצר באיזוק אלקטרוני. בית המשפט ציין כמה נימוקים להחלטתו: ראשית, מדובר במשיב כבן 35, שנסיבות חייו קשות ומורכבות; שנית, מדובר בעבירת רכוש, שאין בה תחכום; שלישית, המשיב נתון במעצר תקופה של חודשיים ומחצה, עובדה שיש בה כדי להרתיעו; רביעית, מדובר, מעבר לפיקוח אנושי, על פיקוח אלקטרוני; חמישית, חלופת המעצר מוכרת לבית המשפט, והיא חלופה ראויה. שישית, שילוב אמצעי הפיקוח מאיין את הסיכון לביצוע עבירות של התפרצות וגניבה. לאור האמור, הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני ב"עמותה למען דיירי רחוב", זאת לצד תנאים נלווים וערבויות.

6.         על החלטה זו-האחרונה נסב הערר שלפניי.

7.         לאחר שעיינתי בתיק החקירה ובהחלטות בית המשפט, ולאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל.

8.         בהליך שלפניי, הגם שנטען כי הראיות בתיק הן נסיבתיות, אין מחלוקת לגבי קיומה של תשתית ראייתית לכאורית להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו (כפי שקבע בית המשפט קמא בהחלטתו המנומקת מיום 19.3.2024). בית המשפט קמא קבע כי נשקפת מסוכנות מהמשיב. ואמנם כך. המשיב, לפי כתב האישום, נכנס לבית פרטי, בשעת ערב, בעת שהדיירת שהתה בו. הדיירת, שביתה-מבצרה נפרץ, נמלטה מן המקום (אחוזת פחד, כעולה מתיק החקירה). המשיב נטל לידיו מן הבית רכוש רב - הן מבחינת הכמות הן מבחינת הערך הכספי (קרוב ל-800,000 ₪). כל אלה מלמדים על מסוכנות של-ממש (גם אם העבירה בוצעה ללא תחכום רב), ואין לשכוח את האפשרות להתעצמות האירוע, עד כדי פוטנציאל להתפתחות אלימה, אלמלא נסה הדיירת מן הבית. עוד יש ליתן את הדעת לכך שהמשיב נתפס - ימים אחדים לאחר מכן - כשבאמתחתו סכין.

9.         חשוב לא פחות: מדובר בנאשם שאי-אפשר ליתן בו אמון. צאו וראו: למשיב עבר פלילי משמעותי (שבע הרשעות קודמות בגין עבירות רבות של אלימות, רכוש, סמים והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו). העבירה החמורה המתוארת בכתב האישום בוצעה ימים אחדים לאחר ששוחרר מבית האסורים, שם שהה תקופה של 17 חודשים בגין עבירות דומות (ולא בפעם הראשונה). כנגד המשיב תלוי ועומד עונש של מאסר על-תנאי. נתונים אלה כולם מעצימים את מסוכנותו של המשיב ומעלים קושי רב ליתן בו אמון. זאת ועוד, בנסיבות המתוארות התקשיתי לקבל את סברתו של בית המשפט קמא, כי תקופת המעצר שריצה המשיב עד-כה מהווה גורם מרתיע.

10.       האמור לעיל מקבל משנה תוקף נוכח תסקיר שירות המבחן. לפנינו תסקיר שלילי, הכולל התייחסות מפורטת הן לגבי נסיבותיו של המשיב ודפוסי אישיותו, הן לגבי החלופה המוצעת ויכולתה ליתן מענה למסוכנות. שירות המבחן עמד בתסקיר גם על הניסיונות הרבים לשקם ולגמול את המשיב בעבר - ניסיונות שלא צלחו. מסקנת שירות המבחן היא שלאור הערכת הסיכון להישנות של התנהגות עבריינית בעתיד, ולאור אי-התאמת החלופה והיעדר יכולתה להפחית את המסוכנות, לא ניתן להמליץ על שחרורו של המשיב ממעצר. סבורני כי בנסיבות העניין אין בנמצא נימוקים של-ממש - לא כל שכן נימוקים מיוחדים - לחרוג מההמלצה השלילית של שירות המבחן.

11.       סוף דבר: לאחר שנתתי את דעתי לכלל השיקולים הרלוונטיים, ובהם נסיבות העבירות המיוחסות למשיב, רמת המסוכנת הנשקפת ממנו, חוסר האפשרות ליתן בו אמון נכון לעת הזו, והמלצת שירות המבחן, באתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל, וכי יש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

ניתנה היום, י"א אייר תשפ"ד, 19 מאי 2024, במעמד הצדדים.