1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

מדובר בערר על החלטת כב' השופט יוסי טופף מבית משפט לתעבורה באילת במ"י 4978-03-14 מיום 24.3.14, שבו הורה על מעצר העורר עד החלטה אחרת לצורך הגשת תסקיר שירות מבחן.

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא פוליסת ביטוח ונהיגה ללא רישיון תקף.

על פי האמור בכתב האישום ביום 22.1.14, נפסל העורר בפניו עד תום ההליכים בבפ"ת 1211-01-14 וזאת במסגרת תיק תת"ע 30200962857. בתאריך 19.3.14 נהג הנאשם ברכב פרטי ברחוב שחורת באילת ונעצר על ידי שוטר ובמעשיו האמורים נהג בעוד הפסילה האמורה בתוקף וכשהנאשם מודע לה וללא רישיון נהיגה תקף.

בהחלטת כב' השופט טופף מיום 24.3.14, הורה כב' השופט טופף על דחיית הדיון ליום 9.4.14 לצורך הגשת תסקיר שירות מבחן וזאת לאחר שהובהר לו כי במהלך מעצרו האחרון של העורר איים העורר בהתאבדות.

2

בכתב הערר ציין ב"כ העורר בין היתר, כי מדובר בעבירת תעבורה שכדרך כלל אינה מחייבת מעצרו של נאשם עד תום ההליכים. כן טען הסנגור כי שגה בית המשפט קמא בכך שלאחר שסבר שיש בחלופה שהוצגה בפניו כדי לצמצם מסוכנות העורר הותירו במעצר לצורך בדיקה פסיכיאטרית ולצורך חוות דעת שירות המבחן ,וזאת לאחר שבמהלך הדיון הסתבר לו שהנאשם איים בהתאבדות בפני שב"ס.

דיון

במהלך הדיון בפניי הסתבר שהנאשם כבר נבדק ע"י פסיכיאטר ולפיכך התייתר הדיון בסוגיית הבדיקה הפסיכיאטרית ונותר לבחון האם בדין הכריע בית משפט קמא כאשר הורה להותיר העורר במעצר לצורך הגשת תסקיר שירות המבחן.

עיון בהחלטת בית משפט קמא מעלה כי באותה החלטה נקבע כי לא ניתן לשלול חלופת מעצר בפיקוח המפקחים המוצעים ואולם בד בבד מציין בית המשפט כי לאור מידע שהוצג בפניו ולפיו איים העורר בהתאבדות במהלך מעצרו האחרון, מצא לנכון לזמן תסקיר שירות המבחן בטרם הכרעה בסוגיית המעצר .

בענייננו מדובר בעורר שהורשע בשנת 2011 בעבירה של גרימת תאונת דרכים בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ודינו נגזר לפסילה בת 11 חודשים. כמספר חדשים לאחר מכן נתפס העורר בזמן אותה פסילה כשהוא נוהג והוגש נגדו כתב אישום . בנוסף ביום 1.1.14 עבר העורר על פי הנטען עבירה של נהיגה בשכרות והוגש כתב אישום וכן הוגשה בקשה לפסילה עד תם ההליכים. במעמד הדיון בבית המשפט נפסל העורר מלנ ג ד תום ההליכים. לאחר הפסילה האמורה נתפס העורר ביום 19.3.14 כשהוא נוהג וזאת על אף הפסילה. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת בדבר הראיות לכאורה ועילת המעצר. יצוין כי כנגד העורר עומדת גם הרשעה בגין עבירת איומים משנת 2012.

בנסיבות האמורות לעיל, לאור העובדה שבית משפט לא זימן תסקיר שירות מבחן בטרם בחן את חלופת המעצר, אני מוצא לנכון לקבוע כי בית משפט נהג נכון כאשר הורה על זימון תסקיר שירות מבחן לאחר שהסתבר לו שהנאשם איים בהתאבדות בעת מעצרו הקודם. יצוין כי למסקנה זו הגעתי גם לאור תכיפות האירועים שצוינה לעיל בכל הנוגע לנהיגת הנאשם בשלוש שנים האחרונות.

לאור כל האמור לעיל, הערר נדחה.

קלדנית: אורה איסייב