1

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערר על החלטת מעצר עד תום ההליכים שניתנה על ידי כב' הש' קובו בבית משפט השלום בפתח תקווה ביום 27.11.13, במסגרת מ"ת 16256-11-13 (להלן: "החלטת המעצר").

הבקשה שלפניי הוגשה על ידי עו"ד דוידוב ביום 6.1.14, דהיינו, בחלוף 40 יום ממתן החלטת המעצר. בנימוקיו מציין עו"ד דוידוב כי מונה לייצג את המבקש לפני ימים ספורים, ופעל מיד להגשת הערר ולצדו הבקשה להארכת המועד.

אכן הוראות סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), תשנ"ו-1996 מציינות כי ערר כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית משפט, אלא שרשאי בית המשפט להאריך המועד האמור "מהטעמים שיירשמו".

הפסיקה הכירה בטעם של החלפת ייצוג וכשלים בייצוג בנסיבות המתאימות ככאלה המצדיקים הארכת מועד, וראו לעניין זה בש"פ 2775/10 הלאל הנבוזי נגד מדינת ישראל ובש"פ 4301/13א' ליאור בלטי נגד מדינת ישראל.

2

במקרה דנן, משהתרשמתי כי לא היה שיהוי ניכר, משהוגשה הודעת ערר מנומקת כאשר מדובר בערר בזכות ושיקולי החירות עומדים על כף המאזניים, מצאתי ליתן למבקש את יומו בערכאת הערעור, וכך אני מורה.

קובעת הדיון בערר ליום 16.1.14 שעה 08:30.

להודיע לצדדים ולזמן העורר באמצעות שב"ס.

ניתנה היום, ח' שבט תשע"ד, 09 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.