1

נוכחים:                                  העורר בהעדר - ב"כ עו"ד שאול דיוויס

                                    קצין חקירות משטרת רהט - יוסי זליבנסקני

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

לפני ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע, כב' השופטת אורית ליפשיץ מיום 11.3.14. המדינה ביקשה את הארכת מעצרו של העורר ב-5 ימים ובית המשפט החליט להאריך את המעצר ב-3 ימים, שהם למעשה שניים.

העורר חשוד בעבירות סחר בסם מסוכן. בית המשפט קבע שיש יסוד סביר לחשד וקיימת עילת מעצר מחמת מסוכנות וחשש לשיבוש. יחד עם זאת, בקשת המדינה לא התקבלה במלואה, שכן ביחס לעורר דנא, פעולות החקירה שהיו צפויות באותה עת, לא הצדיקו הארכת מעצר לתקופה המלאה.

הסניגור קבל על כך שלא ניתנו לחשוד פרטים מלאים ומדוייקים אודות העבירה בה הוא חשוד וזאת אף לאחר שנחקר בחקירה ראשונית, בעת חקירת החוקר בפני בית משפט השלום.

2

הכלל הוא שיש ליידע חשוד במה הוא חשוד ויש לדייק ככל שניתן ובלבד שהדבר איננו פוגע בחקירה. מדובר באיזון חמקמק, אך בהתחשב בכך שהיה מדובר בהארכת מעצר ראשונה, לא מצאתי כי החלטות בית משפט השלום שלא לחייב את החוקר להשיב, היו שגויות.

לגופו של עניין, חלק מפעולות החקירה כבר בוצעו ולמעשה מהפעולות המקוריות נותרה פעולה אחת. עם זאת, ישנה אינדיקציה לכך שיתכן שעלה חשד לארוע נוסף שגם אותו היה צריך לבדוק.

אני מסכים עם הערת החוקר, שכאשר חשוד מגיש ערר ומכלה את זמנו ואת זמנו של החוקר בבית המשפט, במקום לקדם את החקירה, הדבר מביא להארכת החקירה. מדובר בזכות של העצור להגיש ערר, אך לא תמיד מדובר באינטרס שלו, במיוחד כאשר מדובר בהארכת מעצר לתקופה של יומיים בפועל.

מכל מקום בהתחשב במכלול הנסיבות ובהתחשב בכך שמדובר בתיק שהוא חלק מפרשה רחבה יותר, האיזון שקבע בית המשפט השלום ישאר על כנו.

הערר נדחה.

הוקלדעלידיסיגליתסטמקר