1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בתאריך 12/2/14, בסביבות השעה 03:50, בסמוך לפאב באשדוד, היה אירוע של דקירות וקטטה, במהלכו נפצעו מספר מעורבים. שוטרים שהגיעו למקום עצרו את העוררים ואחרים שהיו יחד עמם. העצורים הובאו שעות ספורות לאחר מעצרם, לבימ"ש להארכת המעצר, ובימ"ש קמא (כב' השופטת חדד) בחנה את תיק החקירה, שקלה את טענות הצדדים ומצאה כי יש מקום להאריך את מעצרם של העוררים עד ליום 14/2/14. מכאן הערר שבפני.

לטענת באי כוח העוררים, אין כל ראיה שקושרת את העוררים לביצוע הדקירות. נהפוך הוא, הם אלה שנפצעו והיו בדרכם לקבלת טיפול רפואי. לטענתם, בהעדר ראיה פוזיטיבית לכך שהעוררים קשורים בדרך כלשהי לתקיפה מבחינת היותם התוקפים ולא הנתקפים, אין מקום להארכת מעצרם. עוד נטען, כי במידה והיה ספק לביהמ"ש, הספק היה צריך לפעול לכיוון שחרור העוררים ולאו דווקא להארכת מעצרם. עוד נטען, כי אין כל עילת שיבוש במקרה שבפנינו, שכן העוררים נמצאים יחדיו במעצר ולא היו בהפרדה.

2

ב"כ המשטרה הציג בפני את סרטון האבטחה של מקום האירוע, הציג את הקטטה ואת האירועים שהיו באותו לילה וטען, כי טרם נחקרו כל המעורבים; טרם נחקרו העוררים בהתייחס לסרטון זה והגם שהמעורב העיקרי הוא אינו אחד מארבעת העוררים, יש מקום להאריך גם את מעצרם של העוררים מאותם נימוקים שנקבעו בהחלטת ביהמ"ש.

ביהמ"ש בחן את חומר הראיות שעמד בפניו ויש לומר, כי מאז החלטתו, חומר הראיות התעבה. המשטרה גם הצליחה להשיג את סרטון האבטחה של המקום, אך צודק ב"כ המשטרה כי יש מקום להמשך חקירה על סמך סרטון זה. בשלב זה, הסרטון, בלי התייחסות העוררים למה שנראה בו, אינו משנה את התמונה שעמדה בפני בימ"ש קמא.

ביהמ"ש אבחן בין המעורבים השונים ובצדק קבע, שבכל הנוגע לעניינם של העוררים על ביהמ"ש לבחון את התפתחות החקירה. לכן, גם הורה על הארכת מעצר קצרה בלבד שלא כמו בנוגע למעורב האחר, שלגביו חומר הראיות מגובש יותר.

יש ממש גם בדברי ביהמ"ש לפיהם, יש מקום לבחון את גרסתם של העוררים, וגרסה זו לא ניתן לבחון, לפחות לא לעת הזו, כשהעוררים משוחררים.

לא מצאתי כי יש מקום לשנות את החלטת ביהמ"ש והערר נדחה.

ניתנה והודעה היום י"ג אדר תשע"ד, 13/02/2014 במעמד הנוכחים.