1

נוכחים:

העורר ובא-כוחו - עו"ד עמית וייצמן (ממשרדו של עו"ד רפי ליטן)

נציג המשיבה - החוקר אלעד אברהם

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט א. דורון) מהיום - 13.1.14, על-פיה הורה בית משפט השלום על מעצרו של העורר עד ליום 15.1.14 בשעה 13:00. כנגד העורר הוגשה בקשה על-ידי המשיבה לעצרו לצורכי חקירה למשך חמישה ימים, בחשד של ביצוע עבירות של סחר בסמים מסוכנים.

בבקשה נטען כי עילות המעצר הינן מסוכנות של העורר כלפי הציבור ושיבוש הליכי חקירה.

בית משפט קמא נעתר לבקשה באופן חלקי שכן הורה על מעצרו של העורר כאמור, ולא לחמשת הימים שהתבקשו. בהחלטת בית המשפט קמא נאמר כי עיין בחומר החקירה ושוכנע כי קיים חשד סביר כנגד העורר לביסוס החשדות המיוחסים לו.

בבית משפט קמא ובפניי נטען כי פרט לקבלת חוות דעת מז"פ לא נותרו עוד פעולות חקירה לביצוע וכי לא ניתן לשבש פעולת חקירה זו שכן מדובר בהמתנה לקבלת חוות דעת מהמטה הארצי לעניין סוג הסם. בעניין זה קבע בית המשפט קמא כי קבלת חוות דעת ממז"פ היא פעולת חקירה לכל דבר ועניין וכל עוד זו לא בוצעה החקירה טרם הסתיימה.

2

בא-כוח המשיבה אישר בפניי כי פעולת החקירה היחידה שנותרה היא קבלת חוות דעת מז"פ.

אכן, אין חשש לשיבוש החקירה בעניין זה, אך עילת המסוכנות קיימת גם קיימת. לעניין השאלה אם יש מקום להשארת העורר במעצר עד לקבלת חוות דעת מז"פ נמסר מפי נציג המשיבה בדיון בפניי כי החומר נשלח למז"פ היום בשעות הבוקר, וכי ראש המעבדה מסר לנציג המשטרה המופיע בפניי, קודם לדיון, כי החומר הגיע למטה הארצי וכי אנשי המטה הארצי יחלו מיד בטיפול בבדיקת החומר, כפי שגם בית המשפט קמא הורה למשיבה.

בנסיבות אלה, וכאשר העורר נעצר רק אתמול, ובפרק הזמן שחלף עד להארכת מעצרו היום ועד לדיון בערר נעשו פעולות חקירה רבות שהביאו לכדי סיום החקירה פרט לקבלת חוות דעת, וכאשר מדובר בחשד סביר המבוסס על עדות קטינה אשר גם הטיחה בפני העורר, בעימות שנערך ביניהם, את המיוחס לעורר, נראה כי ראוי לאפשר למשטרה להשלים את חקירתה בפרק הזמן שהוקצב לכך על-ידי בית משפט השלום.

בשולי החלטה זו ייאמר כי בדיון בערר הוברר כי המשיבה מייחסת לעורר אספקת החומר, שנשלח למז"פ, לקטינה, כאשר החומר המדובר הינו "נייס גאי", היינו חומר מסכן על-פי חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013, זאת על-פי הרשום על השקית שעטפה את החומר החשוד כחומר מסכן. נסיבות ביצוע העבירה המיוחסת לעורר, היינו הסתרת החומר וזריקתו על-ידי הקטינה בעת תפיסתו, מוליכות למסקנה שיש חשד כי מדובר בחומר אסור להפצה.

לאור האמור אני דוחה את הערר.

המשיבה מתבקשת לזרז קבלת חוות דעת מז"פ ככל הניתן.

ניתנה והודעה היום, י"ב בשבט התשע"ד, 13/1/2014, במעמד הנוכחים.