1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט גביזון), בתיק מ"י 28573-03-13 מיום 15.3.14, לפיה הורה על מעצרו של העורר עד ליום 18.3.14, לצורך חקירה.

לעורר מיוחס חשד לביצוע עבירות של פציעה כשהעבריין מזוין והחזקת סכין, בכך שבתאריך 6.2.14 דקר את המתלונן, לאור יום בעיר ערד.

בית המשפט קמא קבע בהחלטתו נשוא הערר, כי בשלב זה קיים חשד סביר הקושר את המשיב לעבירות המיוחסות לו, וכן עילת מעצר הן מכוח המסוכנות, והן מכוח החשד לשיבוש מהלכי חקירה. עוד נקבע, כי ניתן לבצע את הפעולות המחייבות מעצרו בפרק זמן קצר יותר. אשר על כן, הוארך מעצרו של העורר בארבעה ימים, עד לתאריך 18.3.14. עוד נאמר בהחלטה, כי בית המשפט קמא לא נעתר לבקשה לחלופת מעצר בבית סבתו ברמת גן, שכן הסבתא לא התייצבה בפני בית המשפט, ולא ניתן היה להתרשם באופן ישיר מיכולתה לפקח על תנאי השחרור של העורר.

2

הסנגור מלין על כך וטוען, כי התשתית הראייתית אינה מצדיקה הארכת מעצר, ומכל מקום, בית המשפט קמא הסכים לשחרר את העורר בתנאים בבית סבתו, ולכן הביא הסנגור את האמא לדיון, כדי שבית המשפט יתרשם מהיותה ערבה ראויה, והיא זו שתיקח אותו לבית סבתו ותשהה עימו שם.

אפתח ואומר, כי החשד הסביר שבתיק אינו מצדיק הארכת מעצר כה ארוכה. עוד אומר, כי קיימות מספר פעולות שניתן היה לבצע אותן לפני המעצר, כגון, פעולות 2 ו-3 באופן שהחשד היה מתבסס יותר, ומכל מקום, הן אינן מצדיקות מעצרו של החשוד.

ככל שקיימות פעולות שמצדיקות את המעצר, הרי שמדובר ב: 1,4,5 ו-6. לכאורה, מדובר בפעולות המצדיקות את תקופת המעצר שניתנה, אולם נוכח הבסיס הראייתי עליו נשען החשד הסביר בנסיבות העניין, לא היה מקום להאריך את המעצר לתקופה שניתנה.

אשר לסיפא של ההחלטה - אכן מעט לא ברור מה היתה כוונת בית המשפט קמא, שהרי ברי שמעצר בית אינו יכול לאיין את החשש לשיבוש מהלכי חקירה, בפרט בכל הנוגע לפעולות 4 ו-5. ייתכן שבית המשפט קמא התכוון לשחרור לאחר שפעולות אלה יבוצעו. מכל מקום, בשלב זה, ועל מנת למנוע את השיבוש לא ניתן להסתפק בחלופה.

אני מקבלת את הערר באופן שהמעצר יוארך רק עד לתאריך 17.3.14 בשעה 13:00, על מנת שניתן יהיה להמשיך לפקח על החקירה, ולהיווכח האם החשד עובה בראיות נוספות.

ניתנה והודעה היום י"ד אדר ב תשע"ד, 16/03/2014 במעמד הנוכחים.