1

נוכחים:

ב"כ העורר עוה"ד קופרמן ורובי שטר

ב"כ המשיבה עו"ד זהבית עזרן קינג

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

1.         לפני ערר על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון במסגרתה הורה על ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ שהוטל כנגד העורר, בכפוף להפקדת סך של 200 אלף ₪, וזאת בנוסף ליתר הכספים והערבויות שניתנו במסגרת הליך זה, ולרבות כלל התפוסים.

2.         ב"כ העורר עותר לבית המשפט לבטל את סכום ההפקדה במזומן עליו הורה בימ"ש קמא, בהדגישו את מצבו הכלכלי הרעוע של העורר, כמו גם את הנחיצות בקבלת הטיפול הרפואי מחוץ לתחומי מדינת ישראל בהודו.

3.         ב"כ המשיבה מנגד, מדגישה את מהות החשדות המיוחסים לעורר, ואת העובדה כי הנכסים התפוסים אינם מהווים בפועל נכסיו, ועל כן אין בהם כדי לשמש בטוחה להבטחת שובו אל הארץ, וביתר שאת תוך החשש שקם באופן קונקרטי להימלטות העורר מאימת הדין.

4.         לעורר מיוחס חשד במסגרת פרשה הנחקרת בימים אלו על ידי מספר גופי חקירה, וביניהם מחלקת חקירות מכס ומע"מ ת"א והמרכז ברשות המיסים, ויחידת חקירות הונאה מרכז במשטרת ישראל.

2

5.         בית משפט קמא בחן את בקשת העורר להורות על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוטל עליו, תוך מתן הדעת לכלל ההיבטים, אלה הנוגעים באינטרס הפרטי של העורר, והזכויות המותנות לו בהקשר זה. אל מול עוצמת האינטרס הציבורי והפגיעה בו, אל מול הפגיעה בזכויות העורר.

6.         בית משפט קמא שם לנגד עיניו באיזונים המתחייבים את השלב בו מצויה החקירה, ומהות החשד ועוצמתו. כמו גם השלב בהם נמצאים ההליכים המשפטיים, ובדין קבע כי בנסיבות אלה יש לבחון האם יהא בהיעתרות לבקשה כדי להקים חשש להימלטות מהארץ, וכן האם ניתן להבטיח ולאיין חשש זה גם באמצעים חמורים שיהא בהם כדי להבטיח את התייצבות העורר לחקירה או להמשך ניהול ההליכים המשפטיים נגדו.

7.         עיינתי בדוח הסודי במ/1, כמו גם בנספחים 8 ו-9 וראיתי עין בעין עם בימ"ש קמא בדבר החשש הממשי שקם להימלטות מאימת הדין. בית משפט קמא לא מצא לנכון לקבל את עמדת המשיבה על פיה אין מקום לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ, בכל מקרה, אלא מצא לאפשר לעורר לקבל את הטיפול הרפואי ההולם וכרצונו מחוץ לתחומי מדינת ישראל, וזאת תוך הטלת תנאים שיהא בהם כדי להבטיח את חזרתו של העורר ארצה, ובכללם ההפקדה הכספית במזומן, אשר תוך מתן הדעת למהות החשד והיקפו, מהווה סכום מידתי ומתחייב אף תוך מתן הדעת לטיעוני ב"כ המשיבה בהקשר למהות יתר התפוסים שנתפסו, אשר מוצאים ביטוי גם ב-במ/1, ואין די בחתימה על ערבויות בלא הפקדת סכום במזומן כדי להוות בטוחה מספקת, לאיון החשש להימלטות.

8.         לאור סך כל האמור לעיל, דין הערר להידחות.

ניתנה והודעה היום א' סיוון תשע"ה, 19/05/2015 במעמד הנוכחים.