1

נוכחים:

העורר וב"כ עו"ד נאשף דרויש ועו"ד אבו אלקיעאן

ב"כ המשיבה פקד לנה לנצט

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום (כב' השופט רון סולקין) מהיום, 16.11.17 ולפיו הורה על הארכת מעצרו של העורר עד ליום 19.11.17 וזאת לאחר שהוגשה הצהרת תובע.

המיוחס לעורר הינו כי ביום 19.10.17 קשר קשר ביחד עם אחר לפריצה לבית עסק כאשר נגנב רכוש רב מהמקום. תוך כדי האירוע, נוסף אירוע שני הקשור לאדם שהפתיע את מבצעי העבירה. מיוחס למבצעי העבירה כי איימו על אותו אדם שלא יזוז ממקומו.

בית המשפט קמא קבע כי מכלול הראיות מקימות את התשתית הראייתית הנדרשת לצורך הגשת כתב אישום.

לפיכך, הורה על מעצרו של העורר כפי שפורט.

2

במסגרת הדיון נטענה טענה מרכזית שהינה הקושי ברף הראייתי הנדרש בשלב זה.

כידוע, בהתאם לסעיף 17(ד) לחוק המעצרים, על המשיבה לעמוד בנטל של קיום עילה לכאורה לבקש את מעצרו של החשוד עד לתום ההליכים.

ב"כ העורר טען לכך שאין את העילה לכאורה, שכן אין בחומר הראייתי את אותן ראיות שמקימות את פוטנציאל ההרשעה. לפיכך, טען ב"כ העורר שהמשיבה לא עברה את המשוכה המרכזית והראשונה הנדרשת.

ב"כ המשיבה טענה והפנתה לחומר הראייתי שלשיטתה מבססת את הראיות לכאורה כנגד העורר.

מתברר כי מה שמבסס את הרף הראייתי כטענת המשיבה הינו בכך שבליל האירוע העורר טען כי הרכב היה ברשותו, כלומר בחניה, במשך כל הלילה, כאשר בפועל ישנן ראיות ולפיהן הרכב שימש כחלק מביצוע העבירה של אותם אלו שביצעו אותה.

כן הוצג בפניי מזכר ולפיו בתרגיל חקירתי נשמע אחיו של העורר שואל אותו "למה השארת מפתחות ברכב?".

מלבד האמור, אין בעיקרם של דברים ראיות נוספות לקישור שבין העורר לבין הזהות של אחד משני אלו שביצעו את העבירות נשוא התיק.

יכול ולא יהיה חולק כי הראיות האמורות די בהן בכדי לבסס חשד סביר. אולם, לצורך השלב הראייתי הנדרש בדיון לאחר הצהרת תובע, סבורני כי ישנה חולשה מסוימת בראיות, חולשה המקשה על הקביעה כי בהכרח ישנן די ראיות לכאורה לכך שהעורר הוא זה שעבר את העבירה המיוחסת, חולשה המצדיקה אפשרות לשקול חלופת מעצר.

עסקינן בעורר שאין לו עבר פלילי.

אין להקל ראש בעבירות המיוחסות לאותם אלו שביצעו את האירוע נשוא התיק. מנגד, אין מדובר בעבירות ברף הגבוה וזאת מבלי להקל ראש ומדובר בהתפרצות לבית עסק לצורך גניבה.

3

העורר הינו צעיר בן 19 ואף נסיבה זו יש להביא בחשבון.

במכלול הנסיבות ובדגש על החולשה הראייתית, מצאתי שיש ממש בערר ולפיכך אני מורה על שחרורו של העורר לחלופת מעצר בתנאים שיפורטו להלן:

העורר ישהה במעצר בית מלא בביתו שנמצא בשבט אעסם, כאשר יפוקח בכל עת על ידי אמו, ששמה נזכר בדברי ב"כ העורר.

מעצר הבית יהיה עד ליום 20.11.17 בשעה 13:30, כאשר על העורר יהיה להתייצב ביום 20.11.17 בהיכל המשפט וזאת למקרה שיוגש נגדו כתב אישום באותו יום.

העורר יחתום על התחייבות בסך 10,000 ₪.

אמו של העורר תחתום על ערבות צד שלישי בסך 10,000 ₪.

לפיכך ובכפוף לאמור, הערר מתקבל.

ניתנה והודעה היום כ"ז חשוון תשע"ח, 16/11/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אורה איסייב