1

נוכחים:

בשם העוררת - מפקח מיכאל צבי- תחנת עיירות

המשיב וב"כ עו"ד אבי סטרול -ס.צ

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

המשיב הובא לדיון בערר זה שהוגש הבוקר על ידי המשטרה, כאשר הוא עדיין עצור. ניתנה אמש החלטה לעיכוב ביצוע השחרור על ידי בית משפט השלום לצורך הגשת הערר. בית המשפט הורה אמש "עד השעה 15.00 היום, תודיע המבקשת באם יוגש ערר". אין מחלוקת שהודעה טלפונית על כך שיוגש ערר ניתנה לסנגור אמש. לדברי נציג המשטרה טוען המעצרים מר דידי גם נתן על כך מזכר אתמול למזכירה בשם אורית דהן וגם הודיע לסנגור מר סטרול. איני יודע מדוע המזכר לא נסרק אל התיק ולא עמד בפני כב' השופט ברסלר- גונן כאשר הבוקר ניתנה החלטתו שיש לשחרר המשיב משום שאין הודעה בתיק על כך שיוגש ערר.

פורמאלית ביקש נציג המשטרה לתקן את הערר הנדון בפני גם במובן זה שהוא עורר על ההחלטה האחרונה הנ"ל שלטעמו ניתנה בטעות.

2

מאחר שבהחלטת כב' השופט א. דורון בעיכוב הביצוע רק נאמר שהמבקשת "תודיע" ואין הוראה מפורשת שהודעה זו צריכה להינתן בכתב או למזכירות, אף כי זהו הנוהג הרגיל, נדמה שפורמאלית המשטרה יצאה ידי חובה כבר בהודעה הטלפונית לסנגור. יתר על כן, וככל שנמסר מזכר כתוב למזכירות ואין לי סיבה לפקפק בהצהרת קצין המשטרה לנדון, הרי אפילו הדרישה המחמירה האפשרית למתן הודעה בכתב למזכירות, אף היא קויימה (אף כי איננו יודעים באיזו שעה בדיוק). מכל היבט ניתנה לפיכך החלטת השחרור של כב' השופט ברסלר גונן על בסיס העדר מידע מלא על העובדות הצריכות לדבר, וככל שאתייחס לאפשרות שהודעה בעל פה מספיקה, כלומר טלפונית, הרי החלטה זו אף שגויה אף לגופה, ולנימוקיה.

משום כך, נעלה מספק שדין החלטה זו להיבטל בין שאעשה זאת בדרך של קבלת הערר המתוקן של המשטרה במובן זה ובין מכח הסמכות הטבועה לעיין בחדש, בהליך הערר, בהחלטת בית משפט השלום ובנעליו, ועל כן אני מורה על ביטול ההחלטה שעניינה שחרור המשיב מחמת אי מתן הודעה על הגשת ערר.

הצדדים יטענו כעת לגוף הערר בעניין ההחלטה לשחרר את המשיב כפי שניתנה על ידי כב' השופט א. דורון.

ניתנה והודעה היום כ"ז כסלו תשע"ה, 19/12/2014 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

הערר הוגש על החלטת בית משפט השלום, כב' השופט אמיר דורון מיום 18.12.14 לשחרר המשיב למעצר בית להמשך החקירה כאשר דחה בקשת המשטרה להאריך המעצר בפעם השלישית ולמשך 8 ימים.

המשיב נעצר ביום 14.12.14 ומעצרו הוארך פעמיים וזאת בשל חשדות אשר בפני עצמן אין מחלוקת שמהוות סיפור מעשה מסוכן וחמור אשר מצדיק עקרונית מעצר חקירתי הן מטעמי מסוכנות לשלום הציבור, והן מטעמי חשש לשיבוש החקירה והעלמת ראיות. בהינתן כך המחלוקת היא על דיות חומר החקירה המבסס חשד סביר בכלל, ועל ההצדק להארכת מעצר שלישית לאחר חמישה ימי מעצר בפרט, בנסיבות הספציפיות.

החשד הוא שבעוד המשיב נתון במעצר בית בתיק אחר, הוא הפר את התנאים, יצא מהבית, החזיק נשק שלא כדין, וירה בשטח בנוי בתל שבע לעבר מכולת של קרוב משפחה והקליעים פגעו בקיר.

3

בית המשפט, בהחלטה נשוא הערר קבע שהחשד הסביר אינו מבוסס דיו, וכי פרט לפעולה מסויימת שסומנה מספר 1 בדו"ח הסודי שהוגש, אין פעולות הטעונות ביצוע בתנאי מעצר. גם לגבי פעולה זו צויין שסיכוייה אינם גבוהים מאחר שקיים מסמך נוסף מב/2 שמתוכנו למד בית המשפט שהסיכוי למיצוי הפעולה הנ"ל אינו גבוה. כמו כן, בית המשפט הסיק מעיון בחומר שנאסף בימי החקירה שקדמו לדיון בפניו, שהחשד הסביר נחלש במקום להתחזק.

בדיון כעת הצביע קצין המשטרה על התפתחות חקירתית שארעה לאחר הדיון דנן שבפני בימ"ש השלום, ותיעד את ההתפתחות בתרשומת שסומנה על ידי והוכנסה לתיק. עיינתי גם בחומר הגלם שמדובר בו, ואכן קיימת התפתחות מסויימת שיש בה לחזק החשד הסביר. התפתחות זו, אגב, נובעת במישרין מאותה פעולה מס' 1 שביהמ"ש קמא היה כה פסימי לגבי סיכוייה. נדמה, בכל הכבוד, שאין מקום שבית המשפט יחווה דעה ויעריך, בבחינת ראיית הנולד, מה תעלה פעולה חקירתית מסויימת והאם תצליח או תיכשל כאשר דנים בבקשת המשטרה להאריך, מעצר כדי לבצע פעולה מסויימת.

העולה מההתפתחות החקירתית הזו, שכאמור לא היתה מונחת בפני בימ"ש השלום, מצדיק המשך החקירה, לתקופה מסויימת, בתנאי מעצר, אך אין די בכך בלבד לומר שהחשד הסביר לעת הזו ואפילו כעת מבוסס מאוד וברמה שתצדיק ולו בדיעבד קבלת מלוא הבקשה כפי שהוגשה בפני בית משפט השלום.

על כן, הערר מתקבל חלקית והחלטת השחרור תבוטל, תחתיה ניתנת הוראה למעצר המשיב עד יום 22.12.14 בשעה 12.00.

רשמתי לבקשת הסנגור שמרשו מתלונן על כך שהוא מוחזק בתא המעצר כל הזמן ללא שעות איוורור ובחושך בניגוד לתקנות, ולבקשת הסנגור מתבקש מפקד התחנה לבדוק נקודה זו.

ניתנה והודעה היום כ"ז כסלו תשע"ה, 19/12/2014 במעמד הנוכחים.

4