1

נוכחים:

ב"כ העוררת עו"ד מיכל מזור

המשיב ובא כוחו עו"ד יניב שגב

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העורר, אסיר, נעצר ביום 18.5.15 כחשוד בביצוע עסקאות סמים וביום 1.6.15 החליט בית משפט קמא בתיק מ"י 35553-05-15 (בית משפט השלום בראשל"צ) לשחרר אותו לתנאי מאסרו.

בית משפט קמא קבע כי ביחס לחלק מהעסקאות שנשאל העורר במהלך חקירתו נושא הערר לא ראה כי הוא הורשע בבית המשפט בארה"ב, אולם ביחס לאחרות קיים חשש שהוא נשאל פעם נוספת אודות דברים שביחס אליהם הוא מרצה את עונשו.

בית משפט קמא קבע, על סמך עיון בתצהיר נ/1, כי המשיב הורשע בבית משפט בארה"ב (פרשה מס' 3) בייבוא 11 ק"ג קוקאין מפרו לאנגליה, בייבוא 3 שולחנות ובהם הוסלק אקסטזי מהולנד ליפן ובייבוא סם מסוג אייס מקנדה ליפן בשנת 2004.

ב"כ המשיב טוען כי מנוסח כתב האישום שבגינו הורשע ונידון המשיב בבית המשפט האמריקאי עולה כי העסקאות הן בהיקף נרחב יותר, שכן הן מתייחסות לעסקאות בקוקאין וחשיש משנת 1999 עד שנת 2006 וכן בייבוא של אקסטזי במהלך השנים הנ"ל.

עיון בכתב האישום שבגינו נידון המשיב בבית המשפט האמריקאי מעלה כי אין בו פירוט של אותן עסקאות נושא החקירה נשוא הערר, גם לא אותן עסקאות שעליהן הסתמך בית משפט קמא בהתבסס על התצהיר נ/1.

2

גם אם אניח לטובת המשיב שהוא נידון בגין 3 העסקאות הנזכרות בתצהיר נ/1, אשר אינן מופיעות במפורש בכתב האישום (פרשה 3), הרי המשך החקירה ביתר העסקאות מצדיק את תקופת המעצר שהתבקשה על ידי העוררת בבית משפט קמא.

לאור האמור לעיל, נראה לי מוקדם מידי לדון בטענות שהעלתה ב"כ העוררת בהודעת הערר בכל הקשור להליך המתקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים באשר לתוקפו של פסק הדין שניתן בבית המשפט האמריקאי.

באשר לטענה כי המשיב, להבדיל מחשודים אחרים, לא עומת עם עד המדינה, הרי בהליך קודם שהיה בפניי ואשר בו נטענה טענה זהה לגבי חשוד אחר, קיבלתי תשובה שהניחה את דעתי באשר לסיבת העדר העימות.

אינני מתעלם מהעובדה שמדובר בתקופת מעצר לא קצרה שבה היה המשיב נתון עד כה, גם אם באופן רגיל הוא אסיר, אך צורכי החקירה וההתפתחויות שחלו בה, כפי שעולה מהדו"ח במ/1 שהוצג בפני בית משפט קמא ובפניי, מחייבים את המשכה כאשר הוא נתון במעצר.

בסיפא הדיון בפניי הציע ב"כ המשיב כי המשיב יועבר לאגף הפרדה לתקופת החקירה המבוקשת ושיישללו ממנו ביקורים ושיחות טלפון על מנת למנוע את החשש לשיבוש חקירה.

הצעה זו מקובלת עלי אך הסמכות נתונה לשב"ס ואינני יכול להחליט על החזקת המשיב בהפרדה מהנימוק הנ"ל אלא הדבר מסור להחלטת שב"ס בתיאום עם משטרת ישראל.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הערר ומורה על מעצרו של המשיב עד יום 15.6.15.

ניתנה והודעה היום ט"ו סיוון תשע"ה, 02/06/2015 במעמד ב"כ הצדדים והמשיב.