1

בהחלטה מיום 20.6.22 קבע בית משפט השלום (השופט ח' פס) כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב, שעיקרן בהשתתפות בהתפרעות שהתרחשה ביום 29.5.22 תוך יידוי אבנים לעבר כוחות הביטחון. בהמשך לקביעת עילת מעצר, בית המשפט דחה את המשך הדיון ליום 2.8.22, לצורך קבלת תסקיר שירות המבחן.

העורר משיג על החלטה זו, בטענה שאין ראיות לכאורה ולמצער קיים "כרסום". בתמצית, הוא משיג על זיהויו בראיות כמי שהשתתף בהתפרעות והשליך אבן כאמור.

לאחר עיון ושקילה, איני סבור שיש להידרש לערר. זהו הליך מסוג העררים שקיבלו בפסיקה את הכינוי "עררי ביניים" - המוגשים בעיצומו של הדיון בערכאה הדיונית ומופנים כנגד קביעות חלקיות שלה, טרם הכרעה בבקשה למעצר עד לתום ההליכים. ההלכה הפסוקה קובעת כי הגם שקיימת זכות לערור בשלב זה, הרי שהכלל הוא כי יש לאפשר לערכאה הדיונית לסיים את מלאכתה. הידרשות לערר בשלב הביניים, לרבות קיום דיון בו, מסורה לשיקול דעת בית המשפט ותעשה במקרים חריגים המאופיינים בנסיבות מיוחדות, כקיומה של טעות ברורה בהחלטה (בש"פ 371/15 בלעום נ' מדינת ישראל (19.1.15), בש"פ 6661/18 כהן נ' מדינת ישראל פסקה 8 (21.9.18), בש"פ 460/19 דינקו נ' מדינת ישראל (20.1.19), בש"פ 3771/17 סלאמה נ' מדינת ישראל (9.5.17)).

2

המקרה שלפניי אינו אחד מאותם חריגים. בית המשפט נימק את קביעת הראיות לכאורה בפירוט, ובין היתר ציין כי העורר נראה בסרטון נוכח בהתפרעות וכן מיידה אבן שאז "קופץ עליו" מאחור שוטר סמוי. עוד צוין שזיהויו והאקט המיוחס לו עולים מהודעות שוטרים סמויים שנכחו במקום. הוצגו גם פערים בין טענות המשיב בחקירתו לבין הודעת אביו. בערר אין התמודדות עם קביעות אלה, למעט הדגשת פער בהודעות השוטרים הנוגע לשינוי שביצעו בתיאור לבוש מיידה האבן - פער, שנדון בהחלטת בית המשפט קמא. העורר גם טען שהשוטרים העוצרים מסרו את העורר ליחידה אחרת ולכן ייתכן שטעו בזיהויו. מבלי לבטל טענות אלה (שכן העורר יוכל להעלותן בערר על ההחלטה הסופית), הרי שהן אינן מעלות טעות ברורה ובולטת בהחלטה, הנסמכת על אלמנטים בדמות זיהוי המשיב בסרטון והודעות השוטרים שחזו באקט וביצעו בתכוף את המעצר. לכן, אין הצדקה להידרש לטענות אלה כבר בשלב הנוכחי, טרם הכרעה בבקשה למעצר עד לתום ההליכים.

אני ער לגילו של העורר והעדר הרשעות קודמות, אך בהינתן המעשים המיוחסים לו איני סבור שנפל פגם בקביעת בית המשפט קמא לעניין קיומה של עילת מעצר, או בהחלטתו להידרש לחוות דעתו המקצועית של שירות המבחן טרם הכרעה סופית. זאת, גם בהינתן ההמתנה לתסקיר שאין ספק כי תגבה מחיר מן העורר.

לכן, הערר נדחה. המזכירות תשלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג סיוון תשפ"ב, 22 יוני 2022, בהעדר הצדדים.