1

נוכחים:

ב"כ העורר 1 - עו"ד תומר נוה

ב"כ העורר 2 - עו"ד גבי שמואלי

העורר - באמצעות המשטרה

ב"כ המשיבה - רנ"ג אשר מזרחי

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

נוכח הסכמתם של הסנגורים ובשים לב לשעת הדיון, אין מניעה כי ב"כ המשיבה ייצג את המשיבה בעררים דנן.

בהסכמת הצדדים, הערר בעניינן של העורר רועי רבן יאוחד עם הדיון בערר בעניינו של העורר כפירה בוסקילה.

ניתנה והודעה היום כ"ז תמוז תשע"ז, 21/07/2017 במעמד הנוכחים.

2

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפני עררים שהוגשו על החלטותיו מהיום של כב' סגן הנשיא, השופט רמזי חדיד (להלן: "בית משפט קמא") בעניין מעצרם של העוררים.

על פי החלטת בית משפט קמא הוארך מעצרו של העורר 1 עד ליום 25/07/17 שעה 12:00. מעצרו של העורר 2 הוארך עד ליום 24/07/17 שעה 12:00.

העוררים שניהם חשודים בעבירות של גידול, ייצור והכנת סמים מסוכנים, וכן החזקה/שימוש בסמים שלא לצריכה.

בית משפט קמא מצא, לאחר שעיין בחומר בתיק החקירה ובמוצג מש/1, הוא הדו"ח הסודי, כי מדובר בחקירה שמצויה בראשיתה ועל פי החומר המצוי עד כה, קיים חשד סביר שהעוררים אכן ביצעו את העבירות המיוחסות להם.

עוד קבע בית משפט קמא כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעות חלופת מעצר, ובשים לב לפעולות החקירה שבכוונת המשטרה עוד לבצע. לפיכך, קבע בית משפט קמא כי קיימת עילת מעצר ועצר את העוררים כאמור לעיל.

בדיון היום טענו ב"כ העוררים כי העוררים נקלעו בתום לב לדירה, ולא ידעו מה תכולתם של הארגזים אשר התבקשו להוביל, על פי הנטען לפי בקשתו של חשוד נוסף, מר רוני חיון.

העוררים טוענים כי יש לשחררם מאחר ואין הם קשורים כלל לסמים שנתפסו בדירה, וכל שעשו היה להיענות לבקשת החשוד הנוסף, רוני חיון, לבצע פעולת הובלה מהדירה, כאשר לא ידעו מה הם הטובין שאותם הם אמורים להוביל.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה, בהודעות שנגבו וכן במסמך מש/1 הכולל את הדו"ח הסודי ואת פעולות החקירה שנותרו לביצוע, אני מוצאת כי יש להיעתר לערר באופן חלקי, כך שמעצרו של העורר 1 יוארך עד ליום 24/07/17 שעה 16:00, ומעצרו של העורר 2 יוארך עד ליום 23/07/17 שעה 16:00.

3

מן החומר המצוי בפני עולה כי קיים חשד סביר לביצוע העבירות שהעוררים נחשדים בהן. בנסיבות העניין ונוכח פעולות החקירה שיש לבצען קיימת עילת מעצר, ועם זאת ובשים לב לפעולות החקירה ואף ייתכן כי יהא צורך בפעולות חקירה נוספות, לעת הזו ונוכח הטענה הנטענת על ידי העוררים, אני מוצאת כי יש מקום כי הארכת המעצר הראשונה תהא מבוקרת ובמידת הנדרש יובאו העוררים להארכת מעצר נוספת לאחר שיבוצעו פעולות חקירה וניתן יהיה להציג נתונים ברורים ובהירים יותר בפני בית משפט קמא.

החלטה זו מהווה אסמכתא למעצר.