עמ”י 55986/03/14 – מ.ס. נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
||
עמ"י 55986-03-14 ס' (עציר) נ' מדינת ישראל
|
|
28 מרץ 2014
|
1
לפני כב' השופט אהרון מקובר |
|
העורר |
מ.ס. (עציר) |
נגד
|
|
המשיבה |
מדינת ישראל |
נוכחים:
ב"כ העורר - עו"ד דגנית משעל
ב"כ המשיבה - עו"ד הילה חן
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
זהו ערר על החלטת בית משפט השלום בראשל"צ (כב' השופט אילן בן - דור), מיום 27.3.14, בתיק מ"י 50877-03-14, שבה הורה על הארכת מעצרו של העורר עד יום ראשון 30.3.14 בשעה 10:00.
לעורר מיוחסות עבירות של איומים, חבלה במזיד ברכב, והטרדה באמצעות מתקן בזק.
על פי פרטי העבירה כפי שמופיעים בבקשה למעצר, העורר חשוד שהטריד טלפונית את חברתו לשעבר ואף איים לפגוע בה וכן הוא חשוד בכך שגרם נזק לרכבי הוריה של המתלוננת.
זוהי הארכת מעצר שנייה. העורר נעצר לראשונה ביום 25.3.14, בתאריך 26.3.14 הוארך מעצרו בפעם הראשונה ובתאריך 27.3.14 הוארך מעצרו בשנייה.
בהחלטתו קבע בית משפט קמא כי מאז ההארכה הקודמת שהייתה יום קודם, בוצעו פעולות חקירה, אולם החקירה טרם מוצתה גם נוכח קשיים שלגביהם מצויים מזכרים בתיק החקירה.
נקבע כי קיימת מסוכנות מצד העורר נוכח הנסיבות והיותו בן זוג לשעבר והאובססיביות העולה מעבירות המיוחסות לו, מה גם שלעורר עבר פלילי רלוונטי באיומים.
בית משפט קמא קבע כי חלופת המעצר בדמות אמו של העורר איננה חלופה הולמת.
בדיון היום חוזרת ב"כ העורר על טענותיה, מפנה לכך שבהארכת המעצר הראשונה דובר בעיקר על פעולת חקירה מספר 2 ומסתבר כי כעת המשטרה מדברת על פעולות חקירה נוספות.
2
ב"כ העורר טוענת גם שהעורר איננו אובססיבי כלפי המתלוננת, שהריחוק בין בני הזוג תלוי בה ולא בו, שהיא גם חזרה אליו חלק מן הזמן, ושהיא גם הגישה תלונות שווא נגדו, כמו תיק אונס והיא התלוננה נגד העורר והתיק נסגר בהמשך.
ב"כ העורר חוזרת על בקשת העורר לחלופת מעצר אצל אמו של העורר.
ב"כ המשיבה הפנתה את בית המשפט לעבירות המיוחסות לעורר, להודעות המצויות בתיק החקירה המלמדות בין השאר על האובססיביות שלו ולהודעת המתלוננת בעניין זה וכן למסמך הסודי במ/3, שבו פעולות החקירה שנשאר למשטרה לבצע.
לאחר שעיינתי בחומר שהוגש לי, ושמעתי את טענות הצדדים, אינני מוצא כי טעה בית משפט קמא בהחלטתו. קיימת מסוכנות מצד העורר לטיב העבירות המיוחסות לו.
האובססיביות של העורר כלפי המתלוננת עולה מהודעתה של המתלוננת במשטרה - במ/4, עמוד 3, שורות 63 - 67. העבירה המיוחסת לעורר של החבלה וההיזק ברכב של הורי המתלוננת, בכך ששבר בכלי חד את שמשת החלון הקדמית, יחד עם עברו הפלילי, מעצימים את המסוכנות של העורר כלפי המתלוננת.
מעיון במסמך במ/3 עולה כי למשטרה נותרו מספר פעולות לבצע. פרק הזמן שהוארך מעורב ויש לאפשר את מיצוי החקירה.
לאור האמור, הערר נדחה.
לבקשת ב"כ העורר, תצוין בקשתה ששב"ס יאפשר לעורר להכניס ציוד, ושב"ס יבדוק הבקשה על פי נהליו.
ניתנה והודעה היום כ"ו אדר ב תשע"ד, 28/03/2014 במעמד הנוכחים.
|
אהרון מקובר, שופט |
![text](https://www.verdicts.co.il/wp-content/themes/verdicts/images/plain_text_icon.gif)