1

נוכחים:

ב"כ העוררת - עו"ד עדי מזרחי בוארון, פקד

ב"כ המשיב - עו"ד סיוון חיימוב

המשיב הובא על ידי שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

ערר על החלטת בימ"ש השלום בפתח-תקוה (כב' השופט א' מלמד) מיום 26.11.17 בתיק מ"י 57429-11-17 לפיה שוחרר המשיב בתנאי מעצר בית בפיקוח, הרחקה מהמתלוננת ובטחונות כספיים.

מיוחסות למשיב עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק והפרת הוראה חוקית, הכל לאור יצירת קשר מטעם המשיב עם בת זוגו במספר הזדמנויות בניגוד לכתב ערובה עליו הוא חתם.

העוררת טוענת כי נשקפת מן המשיב מסוכנות ממשית המצדיקה את הותרתו במעצר וזאת גם לשם השלמת פעולות חקירה הניתנות לשיבוש ככל שישוחרר ממעצרו. בנוסף, מפנה ב"כ העוררת לעברו הרלבנטי של המשיב ולתיקים אחרים תלויים ועומדים בעניינו בהקשר לאותה מתלוננת.

2

ב"כ המשיב, מנגד, טוענת כי לא נפל כל פגם בהחלטה מושא הערר והיא עותרת להותירה בעינה.

לאחר עיון בטענות הצדדים, בתיק החקירה ובהחלטת בימ"ש קמא, שוכנעתי כי נשקלו כל השיקולים הרלבנטיים וכי נערך איזון ראוי בין האינטרסים השונים, כך שראיתי לנכון לדחות את הערר.

עסקינן במעצר לצרכי חקירה. לא התרשמתי כי קיימות פעולות חקירה הניתנות לשיבוש ישיר על ידי המשיב ככל שישוחרר ממעצרו. הפעולות שבדעת היחידה החוקרת להוסיף ולבצע, הן פעולות טכניות בעיקרן.

אמנם, קיימת עילת מעצר רלבנטית בדמות היסוד הסביר לחשש כי שחרור המשיב ממעצרו יסכן את בטחון הציבור, אך לא ראיתי לנכון לייחס לעילה זו משקל של ממש בגדר ההליך הנוכחי, על אופיו המיוחד, שעה שלא נילוות אליה פעולות חקירה הניתנות לשיבוש ישיר והמקימות עילת מעצר נפרדת.

דרך כלל, קידום פני מסוכנות לבדה ראוי שייעשה במסגרת הליך על פי סעיף 21 לחסד"פ מעצרים, להבדיל מהליך על פי סעיף 13 לחסד"פ מעצרים.

סבורני כי התנאים אותם קבע ביהמ"ש קמא, יציבו בעבור המשיב את הגבולות הנדרשים באופן המתכתב גם עם המסוכנות הנשקפת ממנו. בנוסף, שמורות טענות העוררת למסגרת מתבקשת נסיבות של בקשה לעיון חוזר בתיק פתוח ועומד בעניינו של המשיב.

לאור כל האמור, התרשמתי כי לא נפל כל פגם בהחלטת ביהמ"ש קמא ודחיתי את הערר.

ניתנה והודעה היום ט' כסלו תשע"ח, 27/11/2017 במעמד הנוכחים.