עמ"י 61893/01/15 – מדינת ישראל נגד רובן ישראל וולצ'ר
בית המשפט המחוזי בירושלים |
|
לפני: כב' השופט דוד חשין, נשיא |
עמ"י 61893-01-15
29 ינואר 2015 |
1
העוררת: |
מדינת ישראל |
נגד
|
|
המשיבים: |
רובן ישראל וולצ'ר (עציר) |
החלטה
|
1. ערר על החלטות בית משפט השלום (כב' השופט ג'ויה סקפה שפירא) במ"י 55940-01-15, מימים 27.01.15 ו-28.01.15, בגדרן נדחתה בקשת העוררת להאריך את מעצרו של המשיב ב-7 ימים לצורך ביצוע פעולות חקירה. במסגרת אותה החלטה הורה בית משפט קמא על שחרורו של המשיב למעצר בית בתנאים.
2. המשיב חשוד בביצוע עבירות של מעשים מגונים בשני אנשים. על בסיס חשדות אלה, הגישה העוררת בקשה לעצרו ל-7 ימים לצורך ביצוע פעולות חקירה.
3. בדיון שנערך בפני בית משפט קמא ביום 27.01.15, נקבע כי מעיון בחומר החקירה עולה חשד סביר לביצוע העבירות. עוד נאמר בהחלטה כי המשיב הוא מטפל מיני אשר על-פי החשדות המיוחסים לו ביצע בין השנים 2007-2011 מעשים מיניים אסורים בשניים ממטופליו (כאשר אחד מהם היה קטין בעת ביצוע המעשים). כן נכתב כי המשיב ממשיך לעסוק במקצועו גם היום. נוכח האמור לעיל נקבע כי נשקפת מסוכנות מהמשיב, הגם שהמעשים המיוחסים לו בוצעו והושלמו זה מכבר. עוד קבע בית המשפט, בהתייחס לרשימת פעולות חקירה שהוצגה לו, כי פעולה מספר 1 היא בת שיבוש ומחייבת מעצר, אולם את יתר הפעולות, הגם שהינן בנות שיבוש, ניתן לקיים באמצעות תנאי שחרור הולמים. משכך הוחלט לשחרר את המשיב, בתנאים, למעצר בית בביתו של מר חנן בר סלע הנמצא בפתח תקווה.
לאחר מתן ההחלטה, ציין מר בר סלע כי הוא לא יוכל לפקח על המשיב במשך כל הימים שכן ביום חמישי הוא מנגן באירוע ויהיה עליו לצאת מביתו.
נוכח אמירה זו של מר בר סלע, שונתה החלטתו של בית המשפט כך שמעצרו הוארך עד להיום (29.01.14) שעה 10:00.
2
4. באותו יום (27.01.15) הגיש ב"כ המשיב בקשה לעיון חוזר, מן הטעם שלמשיב לא ניתנה ההזדמנות להציג ערב נוסף.
5. ביום 28.01.15 התקיים דיון בבקשת העיון החוזר, והוצגה ערבה נוספת, הגב' שרה בר סלע, אישתו של הערב מר בר סלע.
6. בתום הדיון קבעה כב' השופטת שפירא כי יש לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בביתם של מר וגברת סלע, אשר יפקחו עליו. עוד ציינה השופטת בהחלטתה כי הגם שקצבה פרק זמן של מספר שעות לביצוע פעולת חקירה מספר 1, זו טרם בוצעה, ומשכך אין כל מקום להמשיך ולהאריך את המעצר.
מכאן הערר שבפניי.
7. ב"כ העוררת טען, כי בית משפט קמא לא נתן משקל ראוי בהחלטתו לחומרת המעשים המיוחסים למשיב ולמסוכנות הנשקפת ממנו, שלא ניתן לאיינה על-ידי חלופת המעצר. בהקשר זה נטען כי חלק מהמעשים המיוחסים למשיב נעשו שעה שאחד המתלוננים היה קטין. עוד נטען, כי החלטת בית משפט קמא מרוקנת מתוכן את הפעולות שעל היחידה החוקרת לבצע, שכן ברי כי לא ניתן לנהל חקירה ולהשיג תוצאות בתוך שעות בודדות. אף הקביעה כי המשיב ישוחרר למעצר בית בפתח תקווה מסכלת את החקירה, שעה שהיחידה החוקרת ממוקמת בירושלים.
בדיון שהתקיים בפני היום, הציג ב"כ העוררת את הודעות המתלוננים בתיק וכן את הודעת החשוד מיום 26.01.15. ב"כ העוררת הציג את הדו"ח הסודי המפרט, בין היתר, פעולות חקירה שבוצעו בתיק, וכאלה שעתידות להתבצע. נטען כי את פעולה מספר 1, אליה התייחסה השופטת שפירא בהחלטתה, לא ניתן לכמת לשעות, וממילא, לא ניתן היה לנצל את ימי המעצר שניתנו עד כה לצרכי חקירה נוכח ההתרוצצות בבתי המשפט. עוד הציג ב"כ העוררת את תוצר פעולת החקירה שכן בוצעה - עימות המשיב עם אחד המתלוננים, בציינו כי תוכנן גם עימות נוסף עם המתלונן השני אשר לא בוצע שכן המשיב לא יכול היה להגיע אליו (עקב נוכחותו בדיון בבקשה לעיון חוזר). לשיטת ב"כ העוררת, אין חולק כי היחידה החוקרת מנסה לקדם את החקירה אולם יש ליתן בידה זמן לעשות כן.
3
8. ב"כ המשיב טען, מנגד, כי למשיב אין עבר פלילי וכי המעשים המיוחסים לו הינם מתקופה של לפני 3 שנים. יתר על כן, אין זה ברור כי אחד המתלוננים אכן היה קטין בעת ביצוע המעשים. ב"כ המשיב הוסיף כי ממילא אין אינדיקציה לניסיון שיבוש כלשהו מצד המשיב. אשר לפעולות החקירה, נטען כי חרף החלטת בית משפט קמא, והזמן שהיה בידי היחידה החוקרת, פעולת החקירה לא בוצעה.
9. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי למסקנה כי יש לקבל את הערר באופן חלקי בלבד, כך שמעצרו של המשיב יוארך עד לשעה 20:00 היום.
גם אני, כבית משפט קמא, סבור כי נשקפת מהמשיב מסוכנות מסוימת, אשר נכון לעת הזו ניתן לאיינה באמצעות חלופת המעצר שנקבעה. יצוין גם בהקשר זה כי המעשים המיוחסים למשיב מתייחסים לתקופה של לפני כ-3 שנים, וכי למשיב אין כל עבר פלילי. עיקר הטענות, בשלב זה, מתמקדות בפעולות חקירה שעל היחידה החוקרת לבצע, ובשאלה כיצד ישפיעו תוצרי החקירה על המשך ההתנהלות בענייננו של המשיב.
לאחר שעיינתי בדו"ח הסודי המונה את רשימת הפעולות שהיחידה החוקרת מבקשת לבצע (וכן פעולות אשר בוצעו כבר), ונוכח הזמן שחלף מאז שניתנה ההחלטה הראשונה בדבר מעצרו של המשיב, סברתי כי הארכת מעצרו עד לשעה 20:00 היום תיתן בידי היחידה החוקרת די זמן לבצע את הפעולות הספציפיות הנדרשות לעת הזו. זאת גם בהינתן כי אף אתמול ניתן היה לבצע פעולות כאלה ואחרות, שכן המשיב כלל לא הובא (בהסכמת בא כוחו) לדיון שהתקיים בבית משפט השלום.
כטענת ב"כ העוררת, התרשמתי כי היחידה החוקרת אכן מקיימת פעולות לקידום החקירה, אלא שלצד שיקול זה מונחת על הכף גם זכותו של המשיב לחירות, שאין סיבה לפגוע בה, בהינתן קביעתו של בית המשפט קמא, המקובלת עלי, לפיה אין הכרח לבצע את פעולות החקירה הנוספות כאשר המשיב מצוי במעצר.
גם אין בידי לקבל את טענת ב"כ העוררת אשר הלין על קביעת מקום חלופת המעצר בפתח תקווה, שעה שמשרדי היחידה החוקרת נמצאים בירושלים. בהחלטת בית משפט קמא נקבע מפורשות כי תנאי לשחרורו של המשיב הוא התייצבותו למשפט או לחקירה בכל עת שיידרש. משכך, מיקומה של חלופת המעצר אין בה כדי להכביד על מהלך החקירה.
4
כללו של דבר: המשיב ישהה במעצר עד לשעה 20:00 היום, ולאחר מכן ישוחרר בתנאים שנקבעו בהחלטות בית משפט השלום מימים 27.01.15 ו-28.01.15.
ניתנה היום, ט' שבט תשע"ה, 29 ינואר 2015, במעמד הצדדים.
