1

2

שני עררים שהוגשו בנוגע עם החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט גבאי ריכטר), מיום 5/12/16, לפיה שוחרר העורר בתנאים כפי שקבע בית משפט קמא.

1.         כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה סתם, תקיפת שוטר, החזקת סכין, איומים, והתנגדות למעצר. מדובר באירוע שהתרחש ביום 27/10/16, בחנות נעליים ברחוב יפו בירושלים. נטען כי העורר נכנס לחנות הסמוכה לחנותו והאשים את המתלונן בכך שקיבל דו"ח מפקח, תקף את המתלונן, לאחר מכן את אביו של המתלונן, ובהמשך שוטרים שהגיעו למקום, תוך שאיים עליהם ואף אחז בסכין באמצעותה איים על המתלונן. בסופו של דבר, השוטרים הצליחו להשתלט עליו רק לאחר שעשו שימוש בגז פלפל. בית משפט קמא קבע כי קיימות ראיות לכאורה וכי קיימת עילת מסוכנות. התבקש תסקיר שירות מבחן על מנת לבחון חלופת מעצר והתקבל תסקיר כאמור. שירות המבחן, מהנימוקים המפורטים בתסקיר, בא בהמלצה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים. לאחר שניתן התסקיר, התקיים דיון ובית משפט קמא בחן מפקחים פוטנציאליים, שמע את טיעוני הצדדים ובסופו של דבר החליט שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן והורה על שחרור המשיב למעצר בית בעיר תל-אביב בתנאים שקבע.

2.         העורר עורר על ההחלטה לפיה הורה בית משפט על חלופת מעצר הכוללת מעצר בית, ומנגד המדינה עוררת על כך שהעורר לא נשלח למעצר של ממש.

3

3.         בטיעוניו המפורטים של בא כוח העורר, נטען ארוכות לכך שלא קיימות ראיות לכאורה, בעיקר באשר לחלקו הראשון של האירוע, נטען כי העורר הותקף על ידי המתלונן, שעה שהיה אחוז בידי השוטר שנכנס לחנות. עוד נטען כי העורר הוא זה שנתקף על ידי השוטרים. נטען כי אמנם העורר סירב למסור גרסה מיד עם מעצרו, אולם כבר למחרת, בדיון להארכת מעצר, הודיע הסנגור כי העורר מבקש שתגבה ממנו גרסה, ועל אף הודעה כזו בדיון נוסף שהתקיים בהמשך, לא ראתה המשטרה לנכון לגבות הודעתו של העורר. כמו כן נטען כי בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הוגש כתב אישום מבלי שהוגשה תלונה למח"ש כנגד התנהלות השוטרים.

            דיון

4.         מעיון בתיק החקירה עולה כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהעורר הגיע לחנותו של המתלונן, פתח בתגרה, ותקף את המתלונן ולאחר מכן את השוטרים שהתקשו לעוצרו ולהשתלט עליו, לרבות השמעת איומים בוטים (ראה הודעתם של מועז אבו רמילה, פרדון פרזם, נתנאל לב טוב). באשר למעשים שנעשו כנגד השוטרים, קיימת הודעתו של רס"ר ניר בן חיים, המתאר את השתלשלות האירועים שהחלה אל מול עיניו, במהלכה הוא ראה את העורר נכנס לחנות המתלונן, תוקף את אביו של המתלונן, השוטר בן חיים אחז בעורר וביקש להרגיעו, ניסיון שלא צלח, לאחר מכן הוא מתאר כי הגיע המתלונן ותקף את העורר שהיה אחוז בידיו של השוטר בן חיים, שאז החלה התפרעות מוחלטת של העורר, לרבות כלפי השוטר בן חיים ולרבות כלפי שוטרים אחרים שהגיעו למקום. במהלך המהומה נכנסו לחנות שני שוטרי בילוש שגם הם ספגו מאיומיו ומעשיו של העורר. מכאן, קיימות ראיות לכאורה בגין העבירות המיוחסות לעורר. אמנם עדות המתלונן, אביו והעובד בחנות המתלונן הנן עדויות של נוגעים בדבר, אולם עדות השוטר ניר בן חיים, תומכת דווקא בעדויותיהם אל מול גרסתו של העורר. יצוין בהקשר זה כי בחקירתו הראשונה סרב העורר לענות לשאלות שהופנו אליו, אבל כבר למחרת ביקש סנגורו במהלך דיון הארכת המעצר כי העורר ייחקר. חרף זאת לא נגבתה גרסה מהעורר ואף בקשה נוספת שבאה מהסנגור בדיון נוסף, לא הועילה. מדובר בהתנהלות תמוהה של המשטרה שלא בא לה הסבר במהלך הדיון לפניי.

5.         משהוברר כי קיימות ראיות לכאורה, קמה עילת מעצר נוכח המסוכנות הצפויה מהעורר.

6.         לעניין חלופת מעצר, שירות המבחן המליץ כאמור על המשך מעצרו של העורר. אולם, כפי שקבע בית משפט קמא ושיקול הדעת וההחלטה מסורים לבית משפט והמלצת שירות המבחן, אינה אלא נתון נוסף אותו יש לשקול. בנסיבות העניין, החלטתו של בית משפט קמא הנה סבירה ולא מצאתי בה טעות המצריכה התערבות. לא נעלם ממני כי העורר ביצע את המעשים שעה שריצה עבודות שירות במסגרת תיק אחר שכלל מעשי אלימות, אך יחד עם זאת, החלופה אליה הגיע בית משפט קמא, יש בה כדי לאיין את המסוכנות הקמה מהעורר. הטענה בדבר החובה להגיש תלונה במח"ש, דינה להתברר בהליך העיקרי.

7.         אשר על כן, שני העררים נדחים.

4

8.         העורר יוכל להשתחרר לאחר קיום תנאי השחרור שנקבעו בבית משפט השלום. התנאים יקויימו במזכירות בית משפט השלום. השחרור יכול שייעשה גם לפני קצין משטרה או שב"ס. במידה שהעורר לא יעמוד בתנאים, יובא לפני שופט עד 9/12/16 שעה 12:00.

ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ז, 08 דצמבר 2016, במעמד העורר ובא כוחו.