1

ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (סגנית הנשיאה כב' השופטת עירית כהן) מיום 7.5.2014 בתיק מ"ת 60709-03-14, לפיה הורתה על מעצרם של שני העוררים עד תום ההליכים.

1. נגד העוררים הוגש כתב אישום בגין עבירות סחר בסמים. בכל האישומים מדובר במכירת סמים לסוכן משטרתי אשר הופנה אל המשיבים, לאחר שהוצגו לפניו תמונות של המשיבים.

עורר 1 מואשם בשישה אישומים ועורר 2 מואשם בחמישה אישומים, כאשר באישומים 1, 2, 4 ו- 6 נסגרת עיסקה בין הסוכן לבין עורר 1, ומי שמוסר את הסם לסוכן הוא עורר 2, אישומים 3 ו- 7 קשורים בעורר 1 בלבד ואישום 5 קשור בעורר 2 בלבד.

בהחלטתו קבע בית המשפט קמא כי ישנן ראיות לכאורה נגד שני המשיבים, וכי לאור מהות העבירות אין במקרה זה חלופה ראויה למעצר.

2. ב"כ העוררים לא חלקה על כך שישנן ראיות לכאורה, אך טענה לגבי עוצמתן של הראיות. לטענתה, מרבית העיסקאות לא תועדו והראיות לגביהן מסתכמות בעדות הסוכן, דבר המחליש את עוצמת הראיות. כן טענה כי גם אם ישנן ראיות, על בית המשפט לשקול חלופת מעצר.

3. מעיון בהחלטת בית המשפט קמא ובתיקי החקירה עולה כי ישנן ראיות לכאורה.

ראשית, התיק מבוסס על עדותו של הסוכן המשטרתי, שבמקרה זה, לדברי ב"כ המשיבה, אינו עבריין. לסוכן הוצגו תמונות של העוררים לפני יציאתו לביצוע העיסקאות, וכך זיהה את העוררים. מטעם זה לא היה גם מקום לערוך, לאחר מכן, מסדרי זיהוי.

שנית, לגבי שניים מהאישומים ישנם דיסקים ודו"חות צפיה התומכים בהודעות הסוכן.

2

שלישית, הסוכן מעיד על כך שמדובר באותם אנשים בעיסקאות השונות. מאחר שחלק מהעיסקאות תועדו, ומאחר שמדובר באותם סוחרי סמים, לא ניתן לטעון לטעות בזיהוי.

לכך נוספים הסמים שנמסרו למשטרה על ידי הסוכן לאחר הרכישות.

בתיק ראיות נוספות, כמפורט בהחלטת בית המשפט קמא.

לאחר בדיקת תיקי החקירה ולאור הראיות הקיימות, אף שלא כל העיסקאות תועדו בהקלטה ו/או בצילום, לא מצאתי כי ישנו כרסום בראיות, והטענה לעניין זה נדחית.

4. אשר לשאלת החלופה למעצר -

ככלל, בעבירות סמים אין בדרך כלל חלופה למעצר, אלא בנסיבות חריגות.

בענייננו, מדובר, לגבי שני המשיבים, במעורבות במספר עיסקאות ולא בעיסקה בודדת.

זאת ועוד, לעורר 1 הרשעות קודמות בעבירות של החזקת סכין והצתה והוא אף ריצה עונשי מאסר בפועל. בנוסף מתנהלים נגדו תיקים נוספים בעבירות סמים.

לעורר 2 הרשעה קודמת במספר תיקים של סחר ותיווך לסחר בסמים.

שחרור בתנאים מחייב פיקוח על ידי מפקחים ראויים, וכאלה אולי יימצאו, כפי שטענה ב"כ העוררים. אולם, תנאי בסיסי לשחרור בתנאים הוא האפשרות לסמוך על המשוחרר כי יעמוד בתנאי השחרור. בהתחשב בכך שבענייננו מדובר במספר עבירות של סחר בסמים ולאור עברם של העוררים, לא ניתן לסמוך עליהם שלא ישובו למכור סמים אם ישוחררו מהמעצר. לפיכך, כפי שקבע בית המשפט קמא, אין גם מקום להזמין תסקיר שירות המבחן בעניינם של העוררים, ודינם של העוררים להיעצר עד תום ההליכים.

5. אשר על כן הערר נדחה.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ד, 06 יולי 2014, במעמד הצדדים.