1

נוכחים

ב"כ העוררת עו"ד ליאורה סולטן

המשיב וב"כ עו"ד אייל רחמים

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום (כב' סגנית הנשיא, השופטת דינה כהן), מיום 17.8.14, בה הורתה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, בתנאי מעצר בית מלא, בבית הוריו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת סתם, היזק לרכוש ואיומים, עבירות אשר בוצעו בבית הוריו כלפי אביו, בכך שתקף את אביו וחנק אותו על רקע סירובו לאפשר לו לשתות בירה, איים עליו, ובהמשך, כשהאב ניסה להזעיק את המשטרה, קרע את חוט הטלפון.

לאחר מעצרו של המשיב, הורה בית המשפט באשקלון על הגשת תסקיר מעצר, וכן הגשת חוות דעת פסיכיאטרית, בשים לב לכך שמדובר במשיב המוכר למערכת הפסיכיאטרית.

2

בחוות הדעת הפסיכיאטרית נמצא, כי המשיב כשיר לעמוד לדין ואחראי למעשיו, תוך שפורטה בחוות הדעת ההיסטוריה הרפואית של המשיב, והעובדה שהוא היה מוכר למערכת בריאות הנפש, ואף עבר אשפוזים קודמים, בין היתר, לאחר שהשתמש לרעה בחומרים פסיכואקטיביים.

תסקיר שירות המבחן המליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית הוריו, לאחר ששירות המבחן סקר בהרחבה את עברו של המשיב, ומצבו בעת שהותו במעצר, לאחר שהמשיב שהה כשלושה שבועות במרכז לבריאות הנפש בתוך הכלא, ולאחר שמצבו השתפר, הוחזר למעצר שקמה.

שירות המבחן התייחס לעמדת הוריו של המשיב שמעוניינים שיחזור לביתו; לעובדה שלהוריו אין חלופת מעצר אחרת להציע, כאשר שירות המבחן התרשם, כי למרות שקיימת רמת סיכון גבוהה לה ישנות התנהגות עבריינית, הרי כיום אין סיכון כלפי הוריו, לאחר שמצבו הנפשי התייצב. שירות המבחן המליץ על שחרורו לבית הוריו, במידה והמשיב יתחייב להשתלב בטיפול בתחום תחלואה כפולה, ולעמוד בפיקוח שירות המבחן.

טענות המדינה בערר כנגד שחרור המשיב מתמקדות בעיקר בכך שמדובר במשיב שיש בו מסוכנות, ואין מקום לשחררו לבית הוריו, שם וכלפיהם בוצעו העבירות.

בחנתי טענות הצדדים, וכל החומר שהוגש לי, ובאתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.

אין ספק שתיק זה מעורר קושי במובן זה, שלמשיב אין כל חלופת מעצר להציע, פרט לזו בבית הוריו, ובנסיבות התיק, בוודאי שאין מדובר בחלופה מיטבית.

עם זאת, חובה על בית המשפט לבחון אפשרות של שחרור לחלופה בהתאם לזו המוצעת בפניו. במקרה דנן, כמו שקורה למרבה הצער אף במקרים דומים, פעמים לא מעטות לא נמצאת חלופה מוסדית או טיפולית, וההורים הם הראשונים להתגייס לטובת בנם.

3

מקרה זה מעורר קושי הקיים בכך, שמדובר במשיב הסובל מבעיות נפשיות, ואילו יחד עם קשיים אחרים, ומאפיינים אישיותיים, מלווים פעמים רבות בביצוע מעשים פליליים, ובעת שהמצב הנפשי איננו מאוזן, אף עבירות אלימות. לא אחת עבירות אלו מבוצעות כלפי בני המשפחה, כפי שבמקרה זה, בשים לב לכך שהם הקרובים ביותר.

אכן מדובר במשיב שלו עבר פלילי, בין היתר בעבירות אלימות, ואף בעבר בעיה של שימוש בחומרים פסיכואקטיביים. עם זאת, נראה כי כיום מצבו הנפשי מיוצב, וכפי שהתרשם שירות המבחן לחיוב מן הערבים, התרשמתי אף אני, שהם יוכלו לפקח עליו, וכיום ערים יותר לבעייתיות הקיימת, ובמידה ולא יתמיד בטיפול, או תהיה הדרדרות במצבו הנפשי, יפנו לגורמים המתאימים באופן מידי.

מעבר לכך, אף האם ציינה בפני כי היא פנתה תחילה וחיפשה חלופה מוסדית, אך זו לא נמצאה, ובהינתן הנסיבות האמורות, ובהעדר חלופה אחרת, וכאשר המשיב כיום, אף על פי חוות הדעת הפסיכיאטרית, במצב נפשי מיוצב, הרי אף אם החלופה איננה אופטימלית, נראה, כי יש בה כדי להפחית את הסיכון, וכי אין מקום להמשך החזקתו של המשיב במעצר.

בהינתן כל האמור, הערר נדחה.

מובהר למשיב כי עליו לשתף פעולה עם כל גורמי הטיפול, וכי כל הפרה של תנאי מתנאי השחרור, הכולל אף לקיחת הטיפול הרפואי במלואו, ושיתוף פעולה עם גורמי הטיפול, תהווה עילה למעצרו.

מובהר להורים המפקחים, כי עליהם לדווח על כל הפרה, וכי במידה ותהיה הדרדרות כלשהי במצבו של המשיב, עליהם לדווח מייד לגומרים המתאימים.

בשים לב לאמור לעיל, במידה והמשיב יעמוד ביתר תנאי השחרור, הוא ישוחרר.

4

ניתנה והודעה היום כ"ד אב תשע"ד, 20/08/2014 במעמד הנוכחים.