עמ”ת 27862/12/19 – ואדים גושין,מקסים גושין נגד פרקליטות מחוז חיפה
בית המשפט המחוזי בחיפה |
|
|
|
עמ"ת 27862-12-19 גושין(אחר/נוסף) ואח' נ' פרקליטות מחוז חיפה
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני |
1
בפני |
כבוד השופט ניצן סילמן
|
|
עוררים |
1. ואדים גושין 2. מקסים גושין
|
|
נגד
|
||
משיבים |
פרקליטות מחוז חיפה
|
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
||
1. כנגד העוררים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של סחיטה בכוח ואיומים
2. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר העוררים עד תום ההליכים כנגדם.
3. בעקבות תסקירים שהוגשו, ולאחר דיונים שנערכו בנושא, הומר תחילת מעצרם של העוררים ממעצר ממשי למעצר באיזוק. לאחר מכן הוקלו התנאים תוך שהתאפשר לעוררים ליטול חלק בקורס ובאימון, אגב חלונות באיזוק.
2
4. כעת הונחה בקשה לעיון חוזר בטענת כרסום, ובצדה בקשה לעיון חוזר בטענת חלוף זמן. במסגרת בקשה זו עתר המבקש 2 לאפשר לו לצאת לחו"ל ל"צרכים אקדמיים", ושני המבקשים עתרו להסיר כל תנאי מגביל כנגדם.
5. בית המשפט קמא בחן את הראיות, ואת הסתירות הנטענות בעדויות העדים; כן בחן את טענות חלוף הזמן, באספקלריה של טיב האישום, הגבלות החירות לעת זו, התקדמות התיק העיקרי ועוד.
6. לאחר בחינת כל הנ"ל, דחה בית המשפט קמא הבקשה על כל חלקיה; על החלטה זו מיום 4/12/19 הוגש הערר.
7. נוכח העובדה כי הערר כולל גם טענת כרסום (אשר באופן טבעי דורשת בירור ממושך), והנסיעה המבוקשת עתידה להתקיים ביום 18/12, ברי כי לא ניתן לדון לאורכה של מלוא יריעת הראיות מהיום להיום. על כן יוחד הערר לטענת היציאה לחו"ל.
8. לגופם של דברים סבורני כי דין הערר להידחות; העוררים מצויים במעצר באיזוק מזה 4 חודשים ואין מדובר בתקופה ארוכה במיוחד באספקלריה של הפגיעה בחירות למול טיב האישום והמסוכנות; זאת ועוד- עניין החלונות, התאמת החלופה לצרכי המבקשים נדון פעם אחר פעם לרבות ביום 13/11 בפני, כך שברור שמאז הדיון האחרון בתנאי הגבלת החירות לא חלף זמן ניכר; הפסיקה קבעה לא אחת כי אמנם עיון חוזר הוא זכות העומדת לנאשמים, אך יש לעשות בה שימוש מידתי וראוי (בש"פ 1523/18 מ"י נ' פלוני).
9. נושא חופש התנועה של נאשם, נדון לאחרונה בבש"פ 6834/19 רייבוך נ' מ"י; שם דובר בנסיעת נאשם על מנת להוכיח חפותו; בית המשפט העליון ניתח בהרחבה השיקולים ובראשם- העבירות המיוחסות לנאשם, חומרת העונש הצפוי, השלב בו מצוי ההליך, ונסיבותיו האישיות של הנאשם; ראה סעיף 7 להחלטה בבש"פ.
10. יישום מבחנים אלו מביא למסקנה לפיה אין להתיר הנסיעה; העבירות נשוא ההליך הנן חמורות, ומקימות מסוכנות בצד חשש שיבוש; עבירות אלו מחייבות ברגיל פיקוח הדוק, שלא ניתן לקיימו בחו"ל; שקילת חומרת הענישה הצפויה מביאה לחשש להימלטות מן אימת הדין; הליך שמיעת הראיות בעיצומו, כך שחשש השיבוש, כאמור, עדיין קיים.
3
11. על כך יש להוסיף כי לתיק הוגשו מסמכים שאינם מתורגמים כדבעי, מהם כלל לא ברורה מטרת הנסיעה כנדרש או בהילותה
12. זאת ועוד- בצד שיקולים פרטניים אלו, קיים גם שיקול שלמראית עין ביחס לנאשמים אחרים, ובית המשפט העליון כבר הפנה לשיקול זה בשאלה של נראות ציבורית; ראה בש"פ 3004/05 פלוני נ' מ"י; בש"פ 6060/10 פלוני נ' מ"י
13. אציין כי אין כלל המייחד חשיבות ללימודים אקדמיים (ושוב - לא הוכח הנושא כדבעי); מנגד כן קיים כלל כי יציאת נאשם לחו"ל תותר רק במקרים דחופים ללא תחליף, כגון מקרים רפואיים ולא הוברר כי זהו המקרה. ראה בש"פ 3009/15.
14. על כל הטעמים הללו יש להוסיף כי דיון השמיעה קבוע ליום 18/12 וברי כי ככל שלא תסתיים השמיעה במועד זה, אין מקום לכבול המותב בתיק העיקרי ללוחות הזמנים של שהיית הנאשם בחו"ל.
15. הערר נדחה אפוא.
ניתנה היום, י"ט כסלו תש"פ, 17 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.