1

נוכחים:

ב"כ העוררת עו"ד עמית לוין

המשיב ובא כוחו עו"ד אדלבי

בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ג' סקפה שפירא) דחה את בקשת העוררת להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו, ומכאן הערר שלפניי.

ההליכים בבית משפט קמא

1.         נגד המשיב הוגש לבית משפט השלום כתב אישום, המייחס לו עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות. האירוע התרחש ב- 5.8.14 סמוך לחצות לילה בכניסה לשכונת ג'בל מוכבר. המדובר בהתפרעות שהשתתפו בה עשרות אנשים, שהציתו פחים וצמיגים, יידו אבנים, ירו זיקוקים וזרקו בקבוקי תבערה לעבר שוטרים שהיו במקום במסגרת תפקידם. היו שוטרים שאף נפצעו.

2

המשיב נטל חלק בהתפרעות כשהוא רעול פנים. בכתב האישום נטען כי יידה אבנים לעבר השוטרים וכי כשהגיע כוח שוטרים נוסף לתגבור, זרק המשיב לעברו בקבוק זכוכית, שהתנפץ בסמוך אליהם וחלקי זכוכית עפו לעברם.

2.         המשיב נעצר במקום, וכתב האישום, בלוויית בקשה למעצר עד לתום ההליכים, הוגש ב- 11.8.14.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ועל עילת מעצר, והדיון בבית משפט קמא נסב על האפשרות להורות על שחרורו של המשיב בחלופת מעצר.

3.         בדיון הראשון, שהתקיים ב- 11.8.14, הורה בית משפט קמא על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

הכנת התסקיר התעכבה והתבקשו דחיות. לבסוף, משבושש התסקיר להגיע, קיים בית משפט קמא דיון ב- 8.9.14 והחליט לשחרר את המשיב בתנאים שיפורטו בהמשך.

ערר שהגישה העוררת לבית משפט זה (כב' השופט י' נועם) התקבל בהסכמת הצדדים, במובן זה שהמשיב נותר במעצר עד לקבלת תסקיר.

3

4.         ב- 10.9.14 התקבל תסקיר שירות המבחן, שהמליץ על שחרורו של המשיב בתנאים של מעצר בית מלא בבית שכור בשכונת ארמון הנציב, בפיקוחם של אחיו, אימו ואשתו. בתסקיר מציין שירות המבחן כי המדובר באדם בן 35, ללא עבר פלילי, נשוי ואב לחמישה ילדים. שירות המבחן לא התרשם מקווים אלימים מגובשים באישיותו של המשיב ולדבריו לא הביע תכנים אידיאולוגיים פוגעניים או עמדות הנותנות לגיטימציה לאלימות. שרות המבחן התרשם מרצונו הרב של המשיב לקיים אורח חיים נורמטיבי. על יסוד נתונים אלה מצא כי הערכת הסיכון נמוכה בדרגת חומרה נמוכה. עם זאת העריך שירות המבחן, כי הסיכון להישנות עבירה פוגעת מצידו של המשיב בינונית, שכן לא ניתן לשלול כי במצבים מסוימים בהם קיימות התפרעויות בירושלים עלול הוא להיקלע לסיטואציות מורכבות, ותחת לחץ חברתי ותרבותי עלול הוא לפעול, לעיתים רחוקות, באופן בעייתי.

5.         ב- 15.9.14 התקיים דיון בבית משפט קמא ובסופו הורה בית המשפט על שחרורו בתנאים עליהם המליץ תסקיר המבחן. את החלטתו השתית על כך שבמקום חלופת המעצר (שכונת ארמון הנציב) לא נרשמו התפרעויות בחודשים האחרונים ושבחלופה המוצעת יש כדי להפיג את המסוכנות הנובעת מן המשיב, זאת בהינתן התרשמותו הישירה של בית המשפט מן המפקחים שהוצעו.

טענות הצדדים בערר

6.         לטענת העוררת, נסיבות העבירות המיוחסות למשיב חמורות ומצביעות על מסוכנות רבה מצידו של המשיב. המשיב נטל חלק פעיל בהתפרעות המתוארת כשהוא רעול פנים. במהלך ההתפרעות הוצתו פחים וצמיגים, הושלכו בקבוקי תבערה ואבנים, והמשיב עצמו יידה אבנים והשליך בקבוק זכוכית שהתנפץ בקרבת שוטרים. מסוכנותו של המשיב מתגברת, כך נטען, לנוכח אירועי ההתפרעות הרבים המתרחשים בירושלים בעת האחרונה, ואשר החלו עם רציחתו של הנער מוסא אבו ח'דיר לאחר חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים, ובעקבות מבצע "צוק איתן". אירועים אלה חוזרים ונשנים מדי יום וטרם באה רגיעה.

עוד טוענת העוררת, כי דווקא העובדה שהמשיב הוא בן 35 ובעל משפחה מלמדת כי מסוכנותו רבה, שהרי מדובר באדם בשל, המסוגל להפעיל שיקול דעת, ועל אף היותו אב לילדים בחר במודע להשתתף בהפרות סדר. מכאן, שהאחריות המשפחתית המוטלת עליו אין בה כדי להרתיעו מלשוב ולהשתתף בעבירות מן הסוג המיוחס לו.

לבסוף טוענת העוררת כי חלופת המעצר אין בה כדי להפיג את המסוכנות גם מן הטעם שהמגורים בשכונת ארמון הנציב אינם מרחיקים את המשיב מרחק רב ממקום התרחשות האירועים, שהרי שכונת ג'בל מוכבר גובלת בשכונת ארמון הנציב.

4

7.         ב"כ המשיב סבור כי החלטתו של בית משפט קמא סבירה ומאוזנת וכי אין מקום להתערב בה. לטעמו, התסקיר שהוגש חיובי בעיקרו, והערכת הסיכון הנובעת מאישיותו של המשיב, להבדיל מנסיבות ביצוע העבירה, היא נמוכה. החשש מפני היגררות באירועים נוספים אינו מסוג החששות שיש בהם כדי למנוע שחרור בחלופה.

עוד עמד ב"כ המשיב בטיעוניו על העובדה שאין למרשו עבר פלילי, שהמדובר בהתפרעות על רקע אירועים מסוימים ומראות קשים שנראו בטלוויזיה באשר למתרחש ברצועת עזה. עתה, לטענתו, שב השקט ואין מקום לחשש מפני מעורבות נוספת של המשיב בהתפרעות מן הסוג המתואר.

דיון והכרעה

8.         כפי שאסביר להלן, המסקנה אליה הגעתי היא שדין הערר להתקבל.

אין חולק, כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיב השתתף בהתפרעות המונית, אשר במסגרתה התרחשו מעשי אלימות חמורים ומסכני חיים. בין היתר הוצתו פחים וצמיגים, והמתפרעים יידו אבנים והשליכו בקבוקי תבערה לעבר השוטרים. ההתפרעות כוונה כלפי שוטרים, שנאלצו להזעיק כוח תגבור. למשיב מיוחס יידוי אבנים והשלכת בקבוק זכוכית שהתנפץ ליד שוטרים. למרבה הצער למדנו, כי אבן יכולה להמית או לפצוע באופן חמור. מסוכנות על מסוכנות יש בהשתתפותו של המשיב בהתפרעות רבת משתתפים כלפי אוכפי חוק, שהתקשו בהשלטת הסדר הציבורי והזעיקו, כאמור, שוטרים נוספים לזירה. התפרעות מעין זו יש בה משום חשש מובנה להסלמת האלימות, עד כדי יצירת סיכון לפגיעות בגוף ובנפש, הן בצד השוטרים והן בצד המתפרעים.

על מעשי אלימות המכוונים כלפי שוטרים אמר בשעתו בית המשפט העליון (מפי כב' השופט מ' חשין) כדברים הבאים:

5

"... היודה אבנים בשוטר הבא להשליט סדר במקום של התפרעויות, מעלה על עצמו כי מסוכן הוא לשלומו של אדם ולשלום הציבור, ובהיותו כך מסוכן, צפוי הוא כי ייעצר להגנה על אותם ערכי יסוד שבלעדיהם לא נוכל לקיים חברה ראויה. אכן, אדם שהוכיח עצמו כי בכוונת מכוון מרים הוא אבן על איש אשר החברה שלחה אותו להשליט משטר וסדר, חלופת מעצר לא תסכון למונעו לעשות שוב מעשה שעשה" (בש"פ 7171/00 מדינת ישראל נ' חאמד, פ"ד נד(4) 729, 732 (2000)).

9.         זאת ועוד. מן הנתונים שהציגה ב"כ העוררת במהלך הטיעון עולה, כי אירועים מן הסוג המיוחס למשיב ממשיכים להיות עניין של יום ביומו. משכך, טענתו של ב"כ המשיב לפיה הרוחות שככו משעילת ההתפרעויות נמוגה, אינה מתיישבת עם המציאות. כך, למשל, ב- 13.9.14, מתועדים 13 אירועים של יידוי אבנים או השלכת בקבוקי תבערה, לא מעט מהם כלפי כוחות הביטחון. האירועים התרחשו בשכונות שונות בירושלים, ובכללן ארמון הנציב, תלפיות ואבו טור - שכונות המצויות בסמיכות למקום מגוריו של המשיב (ג'בל מוכבר), ובאחת מהן מבקש הוא להתגורר בתנאי מעצר בית (ארמון הנציב). 8 אירועים תועדו ב- 12.9.14, למעלה מ- 20 אירועים מן הסוג האמור ב- 11.9.14, למעלה מ- 20 אירועים כאלה תועדו ב- 9.9.14, וכך גם בימים שקדמו למועד זה.

המדובר, אפוא, באווירה נפיצה, של ריבוי אירועי הפרות סדר בתחומי העיר ירושלים, ועל בית המשפט להביא נתונים אלה בחשבון בשוקלו את המסוכנות הנובעת מן העבירה (ראו: בש"פ 379/09 מדינת ישראל נ' פלוני, מיום 14.1.09).

כך באשר לעבירה.

10.       אשר למשיב עצמו, על אף ששירות המבחן מצא כי באופן כללי רמת הסיכון הנובעת ממנו נמוכה, העריך כי החשש לחזרה על עבירה פוגעת מן הסוג הנדון הוא ברמת סיכון בינונית, שכן הוא עלול לחזור על ההתנהגות המיוחסת לו תחת לחץ חברתי ותרבותי. כפי שראינו לעיל, בשלב זה ההזדמנות להשתתפות באירועים מן הסוג הנדון קיימת כעניין שבשגרה, ומכאן הסיכון הנובע מן המשיב.

6

11.       כאן המקום להדגיש, כי המשיב הינו אדם בוגר, בן 35, נשוי ובעל משפחה. אין המדובר בנטילת חלק בהתפרעות מתוך חוסר שיקול דעת העשוי להיות אופייני לקטינים, ודאי כשהמדובר בקטינים מוסתים. דווקא מן המשיב מצופה היה לפעול להרגעת הרוחות ולמניעת השתתפותם של אחרים, קטינים או בגירים, בסוג זה של אירועים. תחת זאת הליט את פניו ונטל חלק פעיל בהתפרעות מסוכנת. נראה, אפוא, כי עצם עובדת היותו נשוי ואב לחמישה ילדים שעליו פרנסתם לא היה בה כדי להניאו מלהשתתף באירוע החמור. ואם כך הוא, כשלהערכת שירות המבחן קיימת מידת סיכון בינונית להישנות השתתפותו בהתנהלות פוגעת, וכשההזדמנות לכך עודנה קיימת ושכיחה, כיצד ניתן לבטוח בו שיימנע מכך, ויציית לאשתו, לאימו או לאחיו?

12.       עיון בהחלטות שונות אליהן הפנה ב"כ המשיב, אשר במסגרתן הורו בתי משפט השונים על שחרורם בתנאים של מי שנטלו חלק באירועים דומים ובנסיבות דומות מלמד, כי רובן ככולן עוסקות בקטינים. כך, למשל, מורה בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בבש"פ 5710/14 מדינת ישראל נ' פלוני (מיום 31.8.14), כי אין לקבל את הטענה הגורפת של המדינה ולפיה בתקופה מתוחה "אין מקום להורות של שחרורם של קטינים שעברו עבירות של התפרעות וידויי אבנים, לחלופת מעצר". בית המשפט ממשיך ומדגיש כי בעניינם של קטינים (וההדגשה במקור, ראו פסקה 8 להחלטה), יש לבחון כל מקרה ונסיבותיו, גם בעבירות מן הסוג הנדון. לא למותר להוסיף, כי גם במקרים של קטינים ניתנו החלטות מעצר עד לתום ההליכים בעבירות שנסיבותיהן דומות (ראו, למשל, בש"פ 5246/14 פלוני נ' מדינת ישראל, מיום 31.7.14; בש"פ 6135/14 פלוני נ' מדינת ישראל, מיום 15.9.14).

מכל מקום, בענייננו המדובר באדם בוגר, שהשתתף בהתפרעות האלימה מתוך תובנה מלאה של הסיכון שהוא יוצר במעשיו. השיקולים היפים לקטינים אינם יפים לו.

13.       שילוב הנסיבות המפורטות לעיל הביאני למסקנה כי לעת הזו, דינו של המשיב להיעצר עד לתום ההליכים נגדו. היה ותסתמן התמתנות בהפרות הסדר באזור ירושלים, ניתן יהיה לשוב ולשקול את שחרורו של המשיב לחלופה.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ד, 18 ספטמבר 2014, בנוכחות הצדדים.