1

נוכחים:

ב"כ העורר עו"ד זיו אלכס

ב"כ המשיבה עו"ד רויטל מוסקוביץ'

העורר הובא באמצעות שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה מיום 18.9.17. לטענת ב"כ העורר שגה בית משפט קמא בכך שלא אימץ את המלצת שירות המבחן להורות על מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני. ב"כ המשיבה סומכת על החלטת בית משפט קמא.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי דין הערר להתקבל.

בכל הנוגע לאפשרות למעצר בפיקוח אלקטרוני, קבע בית משפט קמא את הדברים הבאים:

"זאת ועוד, האיזוק האלקטרוני מטרתו לשמש אמצעי נוסף לשמירתם של תנאי מעצר הבית. אמצעי זה ניתן כאשר בית המשפט מגיע למסקנה שהמשיב מתאים לחלופת מעצר. במקרה דנן לאור המסקנה האמורה שהמשיב אינו מתאים בכלל לחלופת מעצר, אין האיזוק האלקטרוני תופס לגביו..."

2

בהקשר זה - סבורני כי בית משפט קמא נתפס לכלל טעות. במסגרת התיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו-1996 משנת 2014 הורה המחוקק כי הפיקוח האלקטרוני יהיה במעצר ולא בשחרור. סעיף 22 ב(א) קובע כי משמצא בית המשפט כי התמלאו התנאים לצו מעצר וכי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה, רשאי להורות כי חלף החזקת העצור במקום מעצר, יימצא העצור במעצר בפיקוח אלקטרוני. כלומר, הפיקוח האלקטרוני אינו סוג של מעצר ולא חלופת מעצר. משכך, בחינה אפשרות פיקוח אלקטרוני אינה נעשית כאשר בית המשפט מגיע למסקנה שהמשיב מתאים לחלופת מעצר, אלא דווקא כאשר בית המשפט מגיע למסקנה שהמשיב אינו מתאים לחלופת מעצר בדרך של שחרור.

בנסיבות אלה, ובשים לב למכלול טיעוני הצדדים בעניין זה, סבורני כי מן הראוי שהתיק יחזור לבית משפט קמא אשר יבחן לגופה את האפשרות להורות על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני וזאת מבלי שיהא בכך כדי להביע דעה לגופו של עניין, או כדי לכבול את שיקול דעתו של בית המשפט.

אשר על כן, אני מורה על החזרת התיק לבית המשפט קמא אשר ידון כמפורט לעיל.

בשלב זה יוותר המשיב במעצר עד להחלטה אחרת.

ניתנה והודעה היום ו' תשרי תשע"ח, 26/09/2017 במעמד הנוכחים.