1

נוכחים:

ב"כ העורר - עו"ד עבד דראושה

ב"כ המשיבה - עו"ד כריסטיאן דיק

המשיב ואביו

החלטה

1.         לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים, לפיה הורה כי העורר יימצא ב"מעצר בית" עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בתיק שבו הואשם בעבירה של ניסיון לתקיפת שוטר והשתתפות בהתפרעות.

2

2.         העורר הלין בערר על התנאי המגביל של "מעצר בית", שכן תנאי זה לא הוטל על אחיו, נאשם 1 בבית משפט קמא, אשר הואשם בעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. כן טען העורר בערר, כי לא קיימות ראיות לכאורה נגד מרשו, שכן שאלת זיהויו מוטלת בספק; ולחלופין - כי יש כרסום ראייתי בעניין זה, ולוּ בשל העובדה שלעורר יש אח תאום זהה.

3.         לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בתיק החקירה, הגעתי לכלל מסקנה, כי לא נפל פגם בקביעתו של בית-משפט קמא, לפיה קיימות ראיות לכאורה נגד העורר בעבירות המיוחסות לו. עיינתי בראיות לכאורה שהוצגו לבית-משפט קמא, ומהן עולה כי העורר זוהה על ידי שוטר כמי שהשליך לעבר השוטרים את המשטח מעץ המשמש ל"בסטה" המצויה במקום. הטענה, לפיה חל כרסום ראייתי לאור העובדה שלעורר יש אח תאום, ניגפת בעובדה שהאח התאום טען בחקירתו כי בעת האירועים שהה באילת. על-כן, צדק בית משפט קמא בקביעתו כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר.

3

4.         באשר לטענת העורר, לפיה לא ננקטה אמת מידה שווה בינו לבין אחיו, אשר שוחרר בערובה, כאשר האח ביצע עבירה חמורה יותר, הרי שבית משפט קמא מצא מקום להבחין בין עניינים של השניים. בעניין אחיו של העורר קבע בית משפט קמא, כי מהראיות, ובכלל זה מהסרט שהוצג, מדובר בתקיפה שהיא "התנגדות [למעצר] ברף התחתון... "; וכי לכאורה, "מדובר בניסיון הדיפה של השוטרים". עוד ציין בית משפט קמא, כי לא מצא ראיות לכאורה של ממש בדבר ניסיונו של האח להשתלט על הנשק של השוטר, כנטען בכתב-האישום. על-כן מצא בית-משפט, כי חל כרסום ראייתי בעניינו של האח, והורה על שחרורו של האח בתנאים, ללא הגבלה נוספת של "מעצר בית". בעניינו של העורר, מסקנתו של בית-משפט קמא הייתה שונה; שכן מהעדויות ומהסרטונים עולה כי העורר השליך לוח עץ לעבר השוטרים, ומהעדויות אף עולה כי בהמשך השליך העורר בקבוק לעברם. בכך מצא בית המשפט, כי התנהלותו של העורר באירועים הנדונים מצויה ברף חומרה גבוה יותר מזה של אחיו; ועל-כן קבע, כי קמה עילת מעצר נגדו. עם זאת, הסתפק בית-משפט קמא בהותרת תנאי השחרור בערובה שנקבעו בעבר, ובכללם - הימצאות ב"מעצר בית" מלא.

            קביעתו של בית-משפט קמא, בדבר ההבחנה שבין העורר לבין אחיו בכל הנוגע לחומרת ההתנהגות הפלילית, מקובלת עליי; והיא עולה ממכלול הראיות שהוצגו לעיוני. בנסיבות אלו, הייתה הצדקה להטלת הגבלה על העורר, בדרך של "מעצר בית".

            עם זאת, בהתחשב במכלול הנסיבות, ובין-השאר, הן בכך שאחיו של העורר משוחרר ללא תנאים מגבילים, והן בעובדה שהעורר נתון "במעצר בית" מיום 11.8.17, לאחר מעצר של כששה ימים - סבורני כי יש מקום לדון בעתיד, במסגרת בקשה לעיון חוזר, בשאלת המשך "מעצר הבית" כבר לאחר יום 20.9.17; וככל שלא תהיינה הפרות של תנאי השחרור בערובה ולא ייפתח תיק חקירה נוסף נגדו, מן הראוי יהיה לשקול לבטל את התנאי האמור.

            אשר על-כן הערר נדחה, בכפוף לאמור לעיל.

            במועדים 6.9.17 ו-7.9.17, יוכל העורר לצאת מביתו, בלוויית אביו, לבית סחור, לרגל חתונת אחותו של העורר. הוא יצא מן הבית ישירות לבית סחור ויחזור מבית סחור ישירות לביתו, הכל בליווי אביו.

ניתנה והודעה היום ה' אלול תשע"ז, 27/08/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלדעלידיאיריתמשה