1

נוכחים:

העורר וב"כ עו"ד נאשף דרוייש

ב"כ המשיבה עו"ד ליאור שביט

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום באשקלון (כב' השופט א. דהאן) מיום 07.07.14 על פיה הורה בית משפט קמא על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו על פי כתב אישום שהוגש לבית משפט קמא ואשר מייחס לו עבירות של שימוש פחזני באש או בחומר דליק, הפרת הוראה חוקית, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיסור עיסוק ללא רישיון.

הערר מופנה אך כנגד אי קבלת החלופה של מעצר בית בפיקוח מפקחים שנמצאו ראויים ובאיזוק אלקטרוני, שהוצעה על ידי העורר בבית משפט קמא ובית המשפט דחה אותה.

לטענת העורר, יש ליתן לעורר הזדמנות אחרונה לקיים תנאי שחרור שיושתו עליו, זאת בשים לב למהות העבירות המיוחסות לו שאינן מן החמורות, כאשר העונש לצידה של העבירה העיקרית של שימוש פחזני באש ובחומר דליק, הוא 3 שנות מאסר בלבד, ובשים לב לעברו הכמעט נקי של העורר.

כנגד העורר הוגש ביום 23.02.14, לבית משפט קמא כתב אישום בת"פ 39870-02-14, הכולל שני אישומים ובהם מיוחסות לעורר עבירות של שימוש פחזני באש ובחומר דליק ואיסור עיסוק ללא רישיון, בהזדמנויות שונות במהלך שנת 2012 ו-2013.

2

ביחד עם הגשת כתב האישום בתיק הנ"ל, הוגשה לבית משפט קמא בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים ושחרור לחלופת מעצר בתנאים מגבילים של מעצר בית, היינו, שהמשיבה הסכימה כבר בעת הגשת כתב האישום העיקרי, לשחרור העורר בתנאים של מעצר בית.

העורר שוחרר אפוא בהסכמת המשיבה והיה נתון במעצר בית תקופה של כ-4 חודשים. לאחר אותה תקופה הוגשה על ידי העורר בקשה לעיון חוזר, אשר התקבלה על ידי בית משפט קמא ותנאי השחרור הוקלו באופן שהותר לעורר לצאת לחיפוש עבודה בלבד בליווי אחד הערבים.

לא חלפו עשרה ימים מאז שהקל בית משפט קמא בתנאי שחרורו של העורר והעורר שב לסורו למכירת גז ללא רישיון, תוך הפרת תנאי השחרור בכך שיצא מביתו בשעות שלא הותר לו לצאת, מבלי שהיה מלווה באחד המפקחים והעיקר, תוך ביצוע עבירה נלווית מאותו סוג המיוחס לו בכתב האישום בתיק הנ"ל.

בית משפט קמא מצא את הערבים ראויים, אך קבע כי לא הובאו נסיבות חריגות המצדיקות שחרור במקרה הנדון.

לדברי בית משפט קמא "המשיב הפר תנאים ברגל גסה ובמצח נחושה...ובכל התנהגותו מעידה על ביזיון צו של בית המשפט והפרת אמונו...לאחר שנתפס בכף, עובר בשנית את העבירות ותחת אשר יכה על חטא, מוסיף המשיב ורוקם גרסה אשר כולה זרועה סתירות ופריכות..."

בנסיבות בהן העורר לא רק מפר את התנאים שהושתו עליו, אלא ממשיך לכאורה, בביצוע עבירות ששימשו בסיס להטלת אותם תנאים, אין לי אלא לאמץ את החלטתו של בית משפט קמא לפיה הבעיה איננה בערבים, אלא בעורר עצמו אשר אינו ראוי לאמון נוסף שבית המשפט יתן בו.

לכל האמור יש להוסיף כי כתב האישום אשר בגינו הוטלו תנאי השחרור, אינו כתב האישום הראשון המוגש כנגד המשיב לבית משפט קמא; עוד ביום 31.01.13 הוגש לבית משפט קמא כתב אישום המייחס לעורר אותן עבירות ממש בגין ביצוען בשנים 2007-2012, היינו, שמדובר לכאורה במי שעובר עבירות של שימוש פחזני באש או בחומר דליק ללא מורא ובמשך שנים רבות ואף לאחר שהוגש נגדו כתב אישום והוא שוחרר בגינו בתנאים מגבילים.

לאור כל האמור אני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום א' אב תשע"ד, 28/07/2014 במעמד הנוכחים.

3