עמ”ת 496/05/14 – פרקליטות מחוז מרכז נגד א כ
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
||
עמ"ת 496-05-14 פרקליטות מחוז מרכז נ' כ (עציר)
|
|
11 מאי 2014
|
1
לפני כב' השופטת הדס עובדיה |
|
העוררת |
פרקליטות מחוז מרכז |
נגד
|
|
המשיב |
א כ |
נוכחים:
ב"כ העוררת: עו"ד דודי ענבר
ב"כ המשיב: עו"ד גיל עשת
המשיב בעצמו
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון, מיום 29.4.2014 (כב' השופט מזרחי), לפיה התקבלה בקשת המשיב לעיון חוזר בתנאי השחרור, ונקבע כי מקום מעצר הבית ישתנה מבני ברק לרמלה, ובנוסף שיהא רשאי לצאת לעבודה בפיקוח ערב ובתנאים הכספיים שנקבעו, בימים א' - ה' בין השעות 8:00 - 18:00 וביום ו' בין השעות 8:00 - 13:00, ובתנאי שהעבודה לא תתבצע בעיר לוד, מקום מגורי המתלוננת.
כנגד המשיב הוגש ביום 20.2.2014 כתב אישום לבית משפט השלום ברמלה, המייחס לו שני אישומים בגין עבירות שעניינן מעשה מגונה, ובהמשך נמחק האישום הראשון עקב התיישנות. האישום הנותר מייחס למשיב את המעשים כדלקמן: ביום 16.11.2012 הסיע, על פי הנטען, המשיב את בת דודתו, ילידת 1994, לביתה ל..., ובמהלך הנסיעה סטה, על פי הנטען, לכיוון מושב אחיסמך ולא לכיוון הנסיעה המצופה, עצר את רכבו, הורה למתלוננת להמתין ברכב, נעל את המכונית, נטל את הטלפון מיד המתלוננת, זרק אותו, הורה למתלוננת לשתוק והחל לנשק אותה בצווארה, ובהמשך, לפי הנטען, השעין את המושב שישבה בו, שכב עליה, נע מטה ומעלה על גופה, הרים את חולצתה מעל החזיה ונגע בחזה, והמשיך למרות צעקותיה, בכיה, תחינותיה, שיחדל. מששאלה אותו לפשר מעשיו, השיב שהם בני דודים וכי זה מותר כל עוד אין חדירה, ובהמשך הגביר את מהירות תזוזתו עד שהגיע לסיפוק מיני והורה לה לא לספר לאיש, לא קרה כלום.
2
הוגשה בקשת המדינה למעצר המשיב עד תום ההליכים. בית המשפט דחה את בקשת השחרור שהוגשה מטעם המשיב לפני הדיון בראיות. ביום 24.2.2014 הגיש המשיב הודעה בדבר הסכמתו על קיומן של ראיות לכאורה, וביקש כי יופנה לתסקיר. בהחלטה מיום 26.2.2014 נקבע כי יש לערוך תסקיר בעניין המשיב. תסקיר אמנם נערך והוגש. אין לראות אותו כתסקיר חיובי כלל ועיקר. בדיון שהתקיים ביום 10.3.2014 הוברר כי שירות המבחן ביקש לדחות את מועד הדיון לעריכת תסקיר. המשיב ביקש לאפשר לו לצאת את בית המעצר לרגל נישואיו, והמאשימה הסכימה. נקבע כי המשיב ישוחרר ביום 12.3.2014, להשתתפות בחתונתו הוא ובשבת חתן, ונקבע כי ישוב לבית המעצר ביום 16.3.2014. נקבע דיון ליום 20.3.2014, ועל החלטה זו הוגש ערר, וביום 13.3.2014, הערר התקבל, ונקבע כי החל מיום 16.3.2014 יהיה המשיב נתון במעצר בית מלא בדירתו שברח' ..., בפיקוח אשתו, אחיו ואמו, עד לדיון הנדחה.
במועד הדיון הנדחה חזר המשיב על בקשתו לצאת לעבודה וביקש להתאוורר, וניתנה החלטה הדוחה את בקשתו, משלא השתנו הנסיבות בעניינו, ובהעדר תסקיר חיובי.
המשיב עתר בשלישית לעיון חוזר בתנאי שחרורו וביקש לצאת לעבודה ולשנות את מקום מגוריו. הדיון נקבע ליום 28.5.2014, על כך הוגש ערר והוסכם כי המועד יוקדם, כפי שנעשה בפועל.
ההחלטה נושא הערר שלפני היא ההחלטה שהתקבלה בדיון זה, לאפשר את שינוי מקום המגורים ולהתיר למשיב לצאת לעבודה בפיקוח הערב המפקח המוצע.
המדינה מתנגדת ומשיגה על שני חלקי ההחלטה, משטרם חלף זמן מספיק ממועד השחרור ממעצר המשיב, וביתר שאת לגוף ההחלטה, לאור קרבת מקום המגורים הנעבר לבית המתלוננת (בלוד), ומשאין לאפשר לו לצאת לעבודה בשיפוצים בבתי אנשים שאין להם בדל מידע על העבירה המיוחסת לו ועל עברו הפלילי, הכולל גם הרשעה קודמת בעבירת מעשה מגונה, שאמנם בוצעה ביום 9.5.2006 בקטינה, ובגינה הורשע ודינו נגזר ביום 14.7.2009, בין היתר, למאסר בעבודות שירות ולעונש מאסר על תנאי למשך 3 שנים ממועד גזר הדין התלוי ועומד כנגדו.
המדינה טוענת כי עברו של המשיב, המיוחס לו בכתב האישום, המסוכנות הברורה והניצחת העולה גם מהתסקיר השלילי בעניינו, איננה יכולה לאפשר עבודה מסוג העבודה המדוברת, והתקרבות לעיר לוד, מקום מגורי המתלוננת.
3
ב"כ המשיב קיבל את הצעתי לבחון את המבוקש באמצעות תסקיר שירות המבחן, ועתר לאפשר למשיב לעבור דירה לעיר רמלה, לדירת סבתו המנוחה שהתפנתה עקב פטירתה אך זה מקרוב, לחיסכון בהוצאות, ומשהיא מצויה במרחק רב מבית המתלוננת בעיר לוד.
מבלי לקבוע מסמרות בכל דבר ועניין, סבורתני כי מן הראוי ששלל עתירותיו של המשיב ייבחנו בחינה דקדקנית באמצעות תסקיר ייעודי ומשלים אשר ייערך לשם כך, וכי בתקופת הביניים לא יחול כל שינוי, לא מבחינת היציאה לעבודה וגם לא מבחינת המעבר לעיר רמלה, והכל עד החלטה אחרת שתינתן, בשים לב לתוכן התסקיר שיוגש ולאחר שיוגש.
לפיכך, הערר מתקבל באופן חלקי, כך שבעת הזו מבוטלת ההחלטה בדבר יציאת המשיב לעבודה ומבוטלת ההחלטה בדבר מעבר דירה לעיר רמלה. סבורתני כי עברו של המשיב, כתב האישום החמור שהוגש כנגדו, פרק הזמן הקצר שחלף ממועד שחרורו, אינם מצדיקים את קבלת ההחלטה ללא בחינה דקדקנית של המבוקש בה על-ידי שירות המבחן, וזאת בשים לב גם לתסקיר שירות המבחן מיום 19.3.2014.
מותר למשיב לצאת להתאווררות בלוויית אחד הערבים המפקחים על שחרורו בכל עת ביום שלישי בין השעות 17:00 - 20:00, וביום שישי בין השעות 10:00 - 13:00.
בכפוף להמצאת הזמנה לדיון מחר בבית משפט השלום בחיפה, לב"כ העוררת, עד השעה 13:00, רשאי המשיב לצאת בליווי אחד הערבים המפקחים לשחרורו בכל העת לדיון אליו זומן, לבית משפט השלום בחיפה, בין השעות 9:00 - 14:00. עליו לצאת ולחזור מיד בסיום הדיון בדרך הקצרה, בעודו מלווה על-ידי ערב מפקח כל הזמן.
ייקבע דיון בפני שופט בית המשפט קמא בעוד שבועיים. עד מועד זה ייערך תסקיר משלים בעניין.
ניתנה והודעה היום י"א אייר תשע"ד, 11/05/2014 במעמד הנוכחים.
|
הדס עובדיה, שופטת |
![text](https://www.verdicts.co.il/wp-content/themes/verdicts/images/plain_text_icon.gif)