1

נוכחים:

ב"כ העורר עו"ד אנה שכטמן

ב"כ המשיבה עו"ד דפנה ינוביץ'

העורר הובא על ידי שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

ערר על החלטתו של בית משפט השלום בפ"ת (כב' השופט דורון חסדאי) לפיה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ליבת הערר הינה בשאלה האם שגה בית המשפט קמא כאשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים מבלי להזמין תסקיר שיבחן את חלופת המעצר שהוצעה, היינו שליחתו להליך גמילה.

רקע החלטת בית המשפט קמא והבקשה למעצר הינו הפרת תנאי שחרור בהם היה נתון העורר מחודש ינואר 2014, זאת בגין כתב אישום שהוגש בעניינו והמייחס לו עבירות של פריצה לרכב, גניבה מרכב וחבלה במזיד ברכב. לאחר ששוחרר המשיב באותו תיק לחלופת מעצר במסגרתה אף מעצר בית, הפר אותה וביצע במהלך ההפרה עבירות נוספות של שימוש ברכב ללא רשות, נהיגה ללא רישיון נהיגה וביטוח, איומים והזק לרכוש במזיד. שתי העבירות האחרונות בוצעו לא פחות מאשר נגד המפקחת היחידה שלו ועניינן איומיו לשרוף את ביתה ככל שתדווח על יציאתו מהבית ובמסגרת זו אף גרם נזק לרכושה.

2

לאחר שלא היתה מחלוקת בין הצדדים לעניין קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר בחן את בקשת העורר לשחרור להליך גמילה בשלב זה וזאת נוכח רצונו של העורר אותו הביע בשלב מעצר הימים. במסגרת זו מצא בית המשפט כי אין מקום להורות על שליחת המשיב להליך הגמילה בשלב המעצר וכפועל יוצא לא מצא אף לבקש את שירות המבחן להגיש תסקיר מעצר בעניין זה.

במהלך הדיון לפני חזרה למעשה ב"כ העורר על טיעוניה, הדגישה את חשיבות האינטרס הציבורי בשליחת העורר להליך גמילה ועתרה לקבלת הערר באופן שיתבקש תסקיר שירות מבחן.

כידוע הכלל הוא כי שקילת הליכי טיפול וגמילה מסמים מקומה בשלב גזירת העונש וריצויו ושלב מעצרו של נאשם, אינו השלב הראוי לבחינת אפשרות השתלבותו בתהליך גמילה אלא בנסיבות חריגות (בש"פ 1981/11 - סוויסה, בש"פ 3418/10 - עוזרי ועוד).

לכלל האמור קיימים מספר חריגים כשהקריטריונים המרכזיים הינם קטיעתו של הליך גמילה אשר החל עוד קודם מעצרו של הנאשם, פוטנציאל הצלחה גבוה של הליך הגמילה ואפשרות מתן מענה הולם בהליך הגמילה לשאלת המסוכנות הנשקפת מהנאשם.

אין מחלוקת בענייננו כי הליך גמילה בעניינו של העורר לא החל קודם מעצרו והעניין עלה אך משנעצר. כמו כן אין אינדיקציות לפוטנציאל ההצלחה, וודאי לא הגבוה של הליך הגמילה, ונוכח העבירות שביצע בסמיכות רבה של פחות מחודשיים ימים כשהאחת מהן מופנית כנגד חלופת המעצר עצמה אשר הואילה לעמוד לזכותו ובשים לב לעברו הפלילי של העורר, נראה לי כי לא נפלה שגגה מלפני בית המשפט קמא באופן המצדיק התערבות ערכאת הערעור. בנסיבות אלה אי הזמנת התסקיר אינה חורגת מהכלל לפיו משאין טעם באמור אין חובה אף להזמין תסקיר.

בנסיבות אלה נדחה הערר.

3

ניתנה והודעה היום י"ג ניסן תשע"ד, 13/04/2014 במעמד הנוכחים.