1

1.         בפניי ערר מטעם העורר-הנאשם על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת עדוי) מיום 26.3.14 לפיה לא בוטלו כל התנאים המגבילים אשר חלים על העורר.

2.         נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות אלימות במשפחה: תקיפה הגורמת חבלה של ממש בחסר ישע בידי אחראי, תקיפת סתם בנסיבות מחמירות של בת זוג ואיומים (זאת במסגרת כתב אישום מתוקן שכלל קודם גם עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות (בת זוג)). העורר הודה בביצוע העבירות על פי כתב האישום המתוקן ביום 13.3.2014.

3.         בהחלטה נשוא הערר הזכיר בית המשפט שהעורר נמצא בתנאים מגבילים מיום 12.9.13 וכי ביום 3.11.13 הותרו לו שעות התאווררות כל יום. צויין עוד שבקשה נוספת ליציאה לעבודה אושרה אך לא יצאה לפועל. צויין כי הבקשה הנוכחית אינה כוללת מטרה ספציפית המצדיקה שינוי (ביטול) התנאים. בית המשפט ציין את העובדה שהעורר הודה בכתב האישום המתוקן ועיין בנוסף בדיון בו הוכרז הקטין כקטין נזקק. על רקע כל אלו לא השתכנע בית המשפט כי יש מקום לביטול כליל של התנאים ותחת זאת הורה על הרחבת שעות ההתאווררות, בין היתר על מנת לאפשר לעורר לחפש עבודה. כתוצאה, מותר לעורר לצאת בין השעות 10:00-12:00 ו- 18:00-20:00 בכל יום בליווי מפקח.

2

4.         בערר נטען כי בית המשפט לא התחשב במעבר הזמן וכי העורר מילא אחר התנאים המגבילים 1. בפניי ערר מטעם העורר-הנאשם על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת עדוי) מיום 26.3.14 לפיה לא בוטלו כל התנאים המגבילים אשר חלים על העורר.

2.         נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות אלימות במשפחה: תקיפה הגורמת חבלה של ממש בחסר ישע בידי אחראי, תקיפת סתם בנסיבות מחמירות של בת זוג ואיומים (זאת במסגרת כתב אישום מתוקן שכלל קודם גם עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות (בת זוג). העורר הודה בביצוע העבירות על פי כתב האישום המתוקן ביום 13.3.2014.

3.         בהחלטה נשוא הערר הזכיר בית המשפט שהעורר נמצא בתנאים מגבילים מיום 12.9.13 וכי ביום 3.11.13 הותרו לו שעות התאווררות כל יום. צויין עוד שבקשה נוספת ליציאה לעבודה אושרה אך לא יצאה לפועל. צויין כי הבקשה הנוכחית אינה כוללת מטרה ספציפית המצדיקה שינוי (ביטול) התנאים. בית המשפט ציין את העובהדה שהעורר הודה בכתב האישום המתוקן ועיין בנוסף בדיון בו הוכרז הקטין שהותקף כקטין נזקק. על רקע כל אלו לא השתכנע בית המשפט כי יש מקום לביטול כליל של התנאים ותחת זאת הורה על הרחבת שעות ההתאווררות בין היתר על מנת לאפשר לעורר לחפש עבודה. כתוצאה, מותר לעורר לצאת בין השעות 10-12 ו- 18-20 בכל יום בליווי מפקח.

4.         בערר נטען כי בית המשפט לא התחשב במעבר הזמן וכי העורר מילא ללא הפרות אחר התנאים המגבילים עד היום. נטען כי בית המשפט לא התחשב בצורך של העורר להתפרנס. נטען שהמתלוננת והקטין עברו לגור במקום אחר מחוץ לחיפה וכי יש בכך כדי להפחית את המסוכנות, עד כמה שזו קיימת.

5.         המדינה טענה שלא חלה כל שגגה בהחלטת בית המשפט. נטען כי כתב האישום תוקן באופן מינורי וכי בעקבות הודאתו בכתב האישום המתוקן לא עומדת לזכות העורר חזקת החפות. נטען עוד שהמתלוננים אמנם עברו לבית אחר, אולם לא במרחק רב. נטען עוד כי ארעה הפרת התנאים בחודש אוקטובר (שנראתה על פניה כמינורית). נטען כי התסקיר האחרון שנערך מצביע על המשך קיום מסוכנות כלפי המתלוננת.

3

6.         לא מצאתי פגם בהחלטת בית המשפט. אמנם, בית המשפט לא נענה לבקשה במלואה וביכר להתיר את התנאים בצורה מדודה על כן, בית המשפט לא התעלם מהשיקול של מעבר הזמן.

            יתר על כן, בית המשפט ציין במפורש כי שעות ההתאווררות הנוספות ניתנות על מנת לאפשר לעורר לחפש עבודה. בית המשפט כבר איפשר יציאת העורר לעבודה קודם לערר וברור שבית המשפט יהיה מוכן לדון באוזן קשבת בבקשה נוספת לצורך יציאה לעבודה, אם תוגש, כאשר, כידוע הפסיקה מייחסת חשיבות מרובה לאפשרות של נאשם לעבוד במהלך משפטו (בש"פ 4528/08 וותאתד נ' מדינת ישראל (3.6.2008)). היה והעורר ינצל את שעות ההתאווררות הרבות שניתנו לו כעת כדי למצוא עבודה, יהיה בודאי מקום לדון בשינוי התנאים בהתחשב בטענות הסניגור כפי שפורטו בערר. לאור האמור לעיל, הערר נדחה.

לאור הסכמת הצדדים למתן ההחלטה בהעדר, המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ד, 02 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.