עפ"א 16334/11/14 – דראז חוסיין נגד ועדה מקומית לתכנון ובנייה חבל אשר
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים |
|
|
|
עפ"א 16334-11-14 חוסיין נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה חבל אשר
תיק חיצוני: |
1
|
מספר בקשה:2 |
||
בפני |
|
||
מבקש |
דראז חוסיין |
||
נגד
|
|||
משיבה |
ועדה מקומית לתכנון ובנייה חבל אשר |
||
החלטה |
1. לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות, כבוד השופט מוחמד עלי, בתיק תו"ב 27430-08-10, במסגרתו הורשע המבקש בביצוע עבודות ושימוש הטעונים היתר, ללא היתר, סעיפים 145 (א), 204 (א), 208, 209 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה (להלן: "פסק הדין").
גזר דינו של המבקש ניתן ביום 18/9/14 במעמד הצדדים, במסגרתו נידון המבקש לתשלום קנס ואגרת בניה, חתימה על התחייבות וצו הריסה.
2. ראשית, ביום 9/11/14, הוגשה לתיק זה הודעת הערעור עצמה, אולם לאחר שהסבתי את תשומת ליבו של בא כוח המבקש לכך שנראה, כי בעת בה הוגשה, חלף המועד להגשת הערעור (החלטתי מיום 10/11//14), הוגשה, ביום 17/11/14, בקשה להארכת מועד להגשת הערעור, היא הבקשה שלפניי (להלן: "הבקשה").
גזר הדין בעניינו של המבקש ניתן ביום 23/3/14 ולפיכך היה על המערער להגיש את כתב הערעור לא יאוחר מיום 2/11/14, בעוד שהודעת הערעור הוגשה ביום 9/11/14, היינו - באיחור של 7 ימים.
2
3. בבקשה טוען בא כוח המבקש כי אחר במועד הגשת הערעור מחמת טעות, עת סבר שימי פגרת חג הסוכות אינם באין במניין הימים לצורך הגשת הערעור.
לגופו של ענין, טוען המבקש, כי סיכויי הערעור אינם מבוטלים וכי למצער, קיים ספק סביר הדרוש לשם זיכויו. המבקש מפנה לפרוטוקולי הדיונים שהתקיימו בעניינו ולקביעות בית משפט קמא בפסק הדין וטוען כי קיימות סתירות שונות בקביעות שנקבעו בפסק הדין. כמו כן, מצביע המבקש על מחדלי המשיבה אליהם התייחס אף בית משפט קמא בהכרעת הדין (עמוד 28 לפרוטוקול מיום 23/3/14 שורות 16-19) וטוען, כי שגה בימ"ש קמא בקבעו, כי מחדלים אלה אינם מעוררים חשש שהגנת המבקש קופחה.
המשיבה מתנגדת למתן הארכה תוך שהיא מאמצת את קביעות בית משפט קמא.
בתגובתה, טוענת המשיבה כי טעות עורך דינו של המבקש במניין הימים אינה מהווה הצדקה למתן ארכה להגשת ערעור. עוד נטען בתגובה, כי אין כלל סיכויים לערעור וכי מדובר, למעשה, בערעור על קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא לגביהן ביקורתה של ערכאת הערעור מצומצמת היא.
דיון והכרעה
4. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי, עיין היטב, בפרוטוקולי הדיונים שהתנהלו בבית משפט קמא ובפסק הדין, אני קובעת, כי דין הבקשה להארכת מועד להתקבל.
הארכת מועד בהליך פלילי אינה מצריכה "טעם מיוחד" (כבהליך אזרחי) ודי אם המבקש יצביע על טעם ממשי המניח את הדעת, לאיחור. בדונו בבקשת להארכת מועד בוחן בית המשפט את מהות הטעם שהציג המבקש להגשת ההליך באיחור; את מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; ובעיקר - את סיכוייו הלכאוריים של ההליך.
3
5. ובמקרה דכאן - אכן, דרך כלל טעות של בא כוח המבקש במנין הימים אינה מהווה טעם ממשי ומוצדק להארכת המועד וגם איחור של ימים בודדים או אף יום אחד, טעון הסבר והצדקה. עם זאת, אין זו חזות הכל ובמקרה דנן, בשים לב לכך שהשגגה נפלה עקב ימי הפגרה ובהתחשב בכך שלא יהא בהארכת המועד משום פגיעה של ממש באינטרס ההסתמכות של המשיבה ויתרה מכך - ובזאת העיקר: בשים לב לנימוקי הערעור ונוכח טענות המבקש אשר ראוי, לטעמי, כי תיבחנה על ידי ערכאת הערעור, אני מאריכה את המועד, כמבוקש, עד למועד בו הוגשה הודעת הערעור, בפועל.
6. הערעור נקבע לשמיעה, לפניי, ליום 20/1/15 בשעה 10:00.
המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים ותעדכן את יומני.
ניתנה היום, א' טבת תשע"ה, 23 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.
