1

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

ב- 23.1.12 הוגש כתב אישום נגד המערער בגין תוספת בניה ללא היתר, מדובר בתוספת של 32 מ"ר קירות בלוקים שצמודים למבנה קיים, ועליהם מונח גג.

בבית משפט קמא כפר תחילה המערער במיוחס לו בכתב האישום, אולם בהמשך הדיון, והמערער היה מיוצג כל העת, הודיע ב"כ דאז כי הגיע להסדר עם התובעת שעל פיו יחזור בו המערער מכפירתו, אולם הטיעונים לעונש ידחו לפרק זמן לאחר הפגרה, כדי שהמערער יוכל להמשיך ולהגיש תכניות בקשר לבניה שבוצעה.

ע"ס הודאתו הורשע המערער בדינו, ונגזר עליו עונש של קנס בסך 18,000 ₪ וכן צו להרוס את הבניה שנבנתה ללא היתר תוך מתן ארכה של 6 חדשים.

המערער הגיש ערעור על פס"ד זה, ולאור הטענה של אכיפה בררנית, מצד אחד, והתנהלות שערורייתית מצד העיריה, מצד שני, הורה בית המשפט לערעורים לבדוק טענות אלה והחזיר את הדיון לבית משפט קמא ע"מ שיתייחס באופן מפורט לטענה של אכיפה בררנית.

לאור זאת ביום 31.8.14, נתן בית משפט קמא הכרעת דין נוספת, בהתייחסה לטענות המערער.

2

בית משפט קמא שמע עדים בענין הטענות של אכיפה בררנית, תוך שהוצגו בפניו כתובות של שכנים באותו אזור שביצעו תוספת בניה לא פחות גדולה מזה של המערער, אולם כלפיהם, לפי הטענה, לא ננקטו הליכים, ואילו כנגד המערער הוגש כתב אישום וגם זאת בשיהוי מופרך של 4.5 שנים.

בית המשפט התייחס לכתובות השונות שהאדריכל מטעם ההגנה טען לגביהן כי בוצעו בהן עבירות, אולם לא ננקטו הליכים, ואף שמצא כי אכן קיימות חריגות בניה באזור, התעוררה בעיה של מועד ביצוע אותן עבירות, שאם יש ספק שמא התיישנו, לא ניתן להגיש כתב אישום.

נכון הדבר שניתן לנקוט בהליכים נוספים גם ללא צורך בהיזקקות להגשת כתבי אישום כגון בקשה להריסה ללא הרשעה, או הגשת כתבי אישום בגין שימוש חורג, אולם בית משפט קמא מצא שלגבי הכתובות שהוצגו קיימים הסברים לאי נקיטת הליכים, מה עוד שלגבי כתובות נוספות, ננקטו הליכים, והמערער אינו היחיד באיזור שנגדו הוגש כתב אישום.

בסופו של דבר הגיע בית משפט קמא למסקנה שגם אם קיימות חריגות בניה ע"י אנשים נוספים באזור, המערער אינו זכאי להנות מהגנה של אכיפה בררנית, שכן הוא לא היחיד שנגדו ננקטו הליכים.

בסופו של דבר, הגיע בית משפט קמא למסקנה שאין בטענה שנטענה כדי לשנות את המסקנה שהעבירה נעברה, השאיר את ההרשעה על כנה, וגזר את אותו עונש שנגזר בגזה"ד המקורי.

ביצוע ההריסה נדחה ל- 15.10.14.

עתה מוגש ערעור נוסף על מכלול התיק לרבות הממצאים שבהכרעת הדין ובגזה"ד הקודמים ובעיקר לגבי קביעת בית משפט קמא שלא מצא שיש לזכות את המערער בטענה של אכיפה בררנית.

כאשר דנים בטענה זו, יש לבדוק את ההשלכות מעבר לזיכוי או הרשעה.

אם מואשם למשל רוכל בעבירה ומסתבר שנגד רוכלים בסביבתו לא ננקטים הליכים, ניתן לקבל טענה של אכיפה בררנית ולזכות רוכל זה, כאשר לא תהיה לכך שום השפעה רוחבית על הסביבה הקרובה או הרחוקה.

3

בענייננו מדובר בתוספת משמעותית של בניה ללא היתר, שמשמעות קבלת הטענה היא הנצחת הבניה הבלתי חוקית בלא שניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו, ולדאוג שהמבנים ישארו בנויים עלפי ההיתר ולא יחרגו ממנו.

רק אם הוכח שיש התנכלות כלפי אדם אחד בלבד כאשר כל יתר הסובבים אותו יוצאים פטורים בלא כלום, ניתן להתייחס לטענה של אכיפה בררנית, למרות ההשלכות של הנצחת בניה בלתי חוקית.

במקרה זה, גם אם המערער רואה עצמו נפגע ביחס להתנהלות הועדה המקומית, לעומת שכניו, אין לומר שההתנכלות הינה אישית כלפיו, ואין כאן הפלייה פסולה לעומת אחרים.

ניתנו הסברים לאי נקיטת הליכים כלפי אנשים מסויימים, ואילו כלפי אחרים ולא רק כלפי המערער ננקטו הליכים, ולכן אין לומר כי המערער הוא היחיד שניזוק כתוצאה מנקיטת הליכים, עקב הבניה הבלתי חוקית שעשה.

למרות הטענות שנטענו כנגד הכרעת הדין, עיון בה מלמד כי בית המשפט קמא לא התעלם מהטענות שנטענו, בדק אותן לגופן, ומצא כי לא חלה במקרה זה הגנה שמצדיקה ביטול כתב האישום או זיכוי עקב אכיפה בררנית או התנהלות שערורייתית.

לא מצאתי כי פס"ד של בית משפט קמא נגוע בטעות המחייבת התערבות של ערכאת הערעור, ועל כן, למרות ההשלכות הקשות לגבי המערער, לא ניתן להתערב בפסה"ד ואני דוחה את הערעור.

ביצוע צו ההריסה שהיה צריך להתבצע כבר לפני שנה, יעוכב לצורך התארגנות עד 1.5.15.

ניתן והודע היום ד' כסלו תשע"ה, 26/11/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי ליאת כהן