1

במסגרת הגשת ערעור על החלטת בימ"ש קמא מיום 26.3.14 כב' השופטת הבכירה עיריה מרדכי, בימ"ש שלום רחובות, בתיק חע"מ 5138/09 הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע עונש לאחר שבקשה דומה נדחתה בבימ"ש קמא.

המערער הורשע בבימ"ש קמא בעבירות של בניה במקרקעין ללא היתר בניה - עבירות לפי סעיף 145(א) + 204(א) + 208 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965.

כן הורשע בעבירות של שימוש במקרקעין בלא היתר בניה ובסטייה מתכנית החלה על המקרקעין, עבירה לפי סעיף 145(א) + 204(א) + 204(ב) + סעיף 1 לחוק + תקנות התכנון והבניה (עבודה בשימוש הטעונים היתר) תשכ"ז-1967.

העונש שגזר בימ"ש קמא: קנס בסך 300,000 ₪ אשר ישולמו ב-50 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, הראשון לא יאוחר מיום 5.4.14 ובכל 5 לחודש שלאחריו, חתימה על התחייבות כספית בגובה 150,000 ₪, ניתן צו הריסה למבנים נשוא כתב האישום לביצוע נדחה של שנה, וצו הפסקת השימוש החורג במקרקעין שיכנס לתוקף מיידית.

במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע נטען ע"י ב"כ המערער בזו הלשון: "לאור הטעמים המשפטיים כבדי המשקל העומדים בפני ביהמ"ש הנכבד, המפורטים בהרחבה בהודעת הערעור, ובשל העובדה כי לא ייגרם כל נזק בשל עיכוב ביצוע פסק הדין עד להחלטה בערעור, יתבקש ביהמ"ש הנכבד להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין כמבוקש".

בהמשך מציין ב"כ המערער כי המערער נשוי, אב ל-6, עליו הוטלה מלוא האחריות הפלילית לאישומים, היותו שכיר בחברה שמניותיה נסחרות בערבון מוגבל.

עוד מציין ב"כ המערער כי דחיית בקשת עיכוב הביצוע משמעותה פגיעה כלכלית וחסרון כיס עמוק בהתנהלותו היומיומית של המערער, קל וחומר ברעייתו וששת ילדיו.

ב"כ המשיבה שלח תגובתו לבקשה וממנה עולה התנגדות לקבלת הבקשה מהנימוקים כי לערעור אין סיכוי. הטענה לעניין פגיעה כלכלית צפויה וחסרון כיס, נטענה בעלמא בהעדר ראיות תומכות. הסכום החודשי על פי גזר הדין עומד על 6,000 ₪ ועד למועד הדיון שנקבע צפויים להיפרע שלושה תשלומים בלבד. לא זה המקרה עליו יורה ביהמ"ש עיכוב ביצוע.

2

לאחר עיון בבקשה, בתגובה, בהודעת הערעור, בהכרעת הדין המפורטת שניתנה ע"י בימ"ש קמא, אזי בקשת עיכוב הביצוע מתייחסת אך ורק לעניין עיכוב ביצוע תשלום הקנס, במיוחד לאור האמור בהודעת הערעור סעיף 66 ממנה.

כלל הוא כי קנס, ככל עונש אחר, יבוצע באופן מיידי לאור סעיף 66(א) לחוק העונשין תשל"ז-1977. רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ויחודיות למקרה ספציפי, יורה ביהמ"ש על עיכוב ביצוע תשלום קנס. בסיס לכך הוא כי רעיונית תשלום קנס ככלל אין בו כדי לגרום לנזק בלתי הפיך לנאשם ובמקרה שלנו אין חשש כלל ועיקר כי מדינת ישראל לא תעמוד במחויבותה להחזיר כל סכום ששילם המערער על חשבון הקנס.

זאת ועוד, המערער, לבד מטענה סתמית כי דחיית עיכוב הביצוע משמעותה פגיעה כלכלית, לא צרף כל אסמכתא ממנה ניתן יהא ללמוד על פגיעה אפשרית כזו, או, שניתן יהא ללמוד על חסרון כיס ואי יכולת לעמוד בתשלומים עליהם הורה בימ"ש קמא.

מועד הדיון נקבע לתחילת חודש יוני שנה זו. עד למועד אמורים להיפרע שלושה תשלומים בלבד (תשלום ראשון טרם נפרע), סה"כ 18,000 ₪, סכום שהינו מזערי ביחס לסכום הקנס הכולל העומד על 300,000 ₪.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ד, 10 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

חתימה