נוכחים:

המערער ובא-כוחו, עו"ד עמית ויצמן

ב"כ המשיבה, עו"ד תהילה גלנטה

פסק דין

המערער הובא לדין בעבירות של התפרעות וניסיון לתקיפת שוטר.

בכתב האישום שהוגש נגדו נטען כי בתאריך 20.05.21 בסמוך לשעה 22:30, בזמן מבצע "שומר חומות", התקיימה הפרת סדר גדולה באזור היישוב שגב שלום, במהלכה המתקהלים יידו אבנים לעבר שוטרים והונחו על הכביש צמיגים בוערים וחפצים שונים, והשוטרים שהיו במקום נאלצו להשתמש באמצעים שונים לפיזור הפגנות. המערער היה במקום וביחד עם אחרים, יידה אבנים לעבר השוטרים ממרחק של מספר עשרות מטרים והאבנים פגעו בגופם של השוטרים. אחד השוטרים ירה כדור ספוג לעבר רגלו של המערער ופגע בו והמערער נפל ונעצר על ידי שוטרים.

המערער כפר במיוחס לו וטען כי הגיע למקום מאחר וראה שבקרבת מקום ישנה אש העלולה לפגוע בכלי רכב שהיו במגרש מכוניות השייך לקרוב משפחתו, ולבקשת קרוב המשפחה פנה לראות מה המצב.

בהכרעת הדין נקבע כי גם אם המערער הגיע למקום מהסיבה שנטענה על ידו הרי שמשהוכח כראוי כי המערער יידה אבן לעבר שוטרים בנסיבות המתוארות, הוכחו יסודות העבירות שיוחסו למערער ויש להרשיעו בהן, ונקבע שענין סיבת הגעת המערער לזירה תילקח בחשבון בעת גזירת הדין.

בסופו של דבר בית המשפט הרשיע את המערער בעבירות שיוחסו לו.

במסגרת פרשת העונש, התביעה טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל ועתרה להטיל על המערער עונש במרכז המתחם.

וההגנה טענה שמתחם העונש ההולם נע ממאסר בעבודות שירות ועד קצת יותר משנת מאסר, ועתרה להטיל על המערער עונש מאסר בעבודות שירות שלא ברף הגבוה.

בית המשפט עמד על הערכים המוגנים בעבירות שביצע המערער ועל מידת הפגיעה בהם; על נסיבות ביצוע העבירות; ועל מדיניות הענישה הנוהגת; וקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ל- 24 חודשי מאסר בפועל. בקביעת עונשו של המערער, בית המשפט שקל את נסיבותיו האישיות של המערער ואת העובדה שהמערער לא הודה במעשים ולא לקח אחריות עליהם. ובסופם של דברים הטיל על המערער שנת מאסר בפועל ועונשים נלווים.

מכאן הערעור.

תחילה הערעור הופנה נגד הכרעת הדין וגזר הדין. במהלך הדיון המערער חזר בו מהערעור על הכרעת הדין וטען לחומרת העונש.

ב"כ המערער התייחס לנסיבותיו של המערער, בן 52, בעל הרשעות קודמות ישנות יחסית, אב ל- 12 ילדים קטינים, העובד לפרנסתו. וביקש להקל במידת מה בעונשו.

ב"כ המשיבה טענה כי העונש שהוטל על המערער ראוי ואין מקום להתערב בו וציינה שהמערער לא נטל אחריות על מעשיו וניהל את ההליך עד תום.

לאחר קריאת כלל החומרים הנוגעים לענין ושמיעת טיעוני הצדדים החלטנו להתערב במידת מה בעונשו של המערער.

בפתח הדברים נציין את החומרה הרבה שבהתפרעות רבתית המוכוונת נגד כוחות הביטחון בעת מצב מלחמתי, במהלכה ננקטו פעולות אלימות המסכנות את הציבור.

חומרת המעשים בנסיבותיהם מצדיקה הטלת ענישה מוחשית הכוללת תקופת מאסר מאחורי סורג ובריח.

העונש שהוטל על המערער, כשלעצמו, איננו חמור וברגיל לא היה מקום להתערב בו.

אלא שבמקרה זה נאשם אחר שמלכתחילה הובא לדין עם המערער באותו כתב אישום, אשר יוחסה לו מעורבות משמעותית יותר באירוע מזו של המערער, נדון בהסכמת התביעה ל- 10 חודשי מאסר בפועל. ובנוסף לכך, בית המשפט הניח לטובת המערער כי גרסתו באשר לסיבת הגעתו לזירת העבירה אכן נכונה וכי הוא לא התכוון מלכתחילה להצטרף להתפרעות, אלא לאחר שהגיע למקום וקבע כי "ייתכן שיהיה לה משקל בשלב הדיוני הבא" (עמ' 8 בהכרעת הדין). ואכן יש הבדל מסוים בין מי שמראש הגיע לזירת התפרעות והשתתף בהתפרעות לאורך זמן לבין מי שנקלע למקום באקראי ואז נטל חלק מסוים בהתפרעות.

בפועל, בקביעת העונש בית המשפט לא נתן כל משקל לנסיבה המתוארת.

במצב דברים זה החלטנו להקל במידת מה בעונש המאסר של המערער ולהעמידו על 10 חודשים בניכוי ימי מעצרו.

יתר הוראות גזר הדין יעמדו בעינן.