1

1.         לפנינו ערעור על גזר דינו מיום 21.7.14 של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ח' מאק-קלמנוביץ) שניתן בת.פ. 726-01-14 בצירוף ת.פ. 9747-04-14.

2.         במסגרת ת"פ 726-01-14 הוגש נגד המערער כתב אישום בו יוחסו לו עבירות של סחר בסם מסוכן, וזאת בארבעה אישומים. ביום 23.2.14 הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו הודה המערער בכתב אישום מתוקן (ממנו נמחק אישום מספר 3), והוא הורשע בשלוש עבירות של סחר בסם מסוכן. בדיון שהתקיים לפני בית משפט קמא ביום 9.7.14 ביקש המערער לצרף תיק נוסף, ת"פ 9747-04-14, ובית משפט קמא הרשיע את המערער בשתי עבירות נוספות של סחר מסוכן, על פי כתב האישום (המתוקן) בתיק זה. יוצא, אפוא, שהמערער הורשע בסך הכל בחמש עבירות של סחר בסם מסוכן במסגרת שני התיקים הנ"ל.

3.         כאמור, כתב האישום המתוקן בת"פ 726-01-14 כלל 3 אישומים:

על פי אישום מספר 1, ביום 25.12.13 בסמוך לשעה 13:51 בכפר סילוואן, מכר המערער לשוטר סם מסוג חשיש במשקל 1.5503 גרם נטו, בתמורה לסך של 100 ₪.

על פי אישום מספר 2, ביום 3.12.13 בין השעות 12:00-15:00 בכפר סילוואן, מכר המערער לשוטר הנ"ל סם מסוג חשיש, במשקל 1.5625 גרם נטו, בתמורה לסך של 110 ₪.

2

על פי אישום מספר 4, ביום 28.11.13 בסמוך לשעה 14:30 בכפר סילוואן, מכר המערער לשוטר אחר סם מסוג חשיש, במשקל 1.4529 גרם נטו, בתמורה לסך של 100 ₪.

4.         כתב האישום המתוקן בת"פ 9747-04-14 כלל שני אישומים:

על פי אישום 1, ביום 18.11.13 בין השעה 13:00 לשעה 16:00 או בסמוך לכך, בסילוואן, מכר המערער לשוטר סם מסוג חשיש במשקל של 13.20 גרם נטו, בתמורה לסך של 900 ₪.

על פי אישום 2, ביום 21.11.13 בין השעה 12:30 לשעה 14:40 או בסמוך לכך, בבית עסק לשטיפת רכבים בסילוואן מכר המערער ביחד עם אחר לשוטר סם מסוג חשיש, במשקל של 100.89 גרם נטו, בתמורה לסך של 4,700 ₪.

5.         לאחר שהוגש תסקיר שירות המבחן והצדדים טענו לעונש, גזר בית משפט קמא על המערער בגין חמשת האישומים בהם הורשע, עונש של 21 חודשי מאסר לריצוי בפועל, ומאסר מותנה.

6.         במסגרת הערעור שהגיש טוען ב"כ המערער, כי בית משפט קמא החמיר עם המערער יתר על המידה והוא עותר לכך שבית משפט זה יקל בעונשו של המערער. ב"כ המערער מציין את גילו הצעיר של המערער; את העובדה שהוא נעדר עבר פלילי; והוא מתייחס לנסיבותיו האישיות ובכלל זה התמכרותו לסמים וחשיפתו לעולם זה מגיל צעיר. ב"כ המערער מעלה טענות גם ביחס למתחמי הענישה שקבע בית משפט קמא. בתמיכה לעמדתו מפנה ב"כ המערער לפסק דין שניתן בבית משפט זה במסגרת ערעור על בית משפט השלום (עפ"ג 59106-03-14). באותו מקרה בית המשפט החמיר בעונשו של נאשם והעמידו על 24 חודשי מאסר (במקום 16 חודשי מאסר שנגזרו על ידי בית משפט השלום). לפי הנטען, מדובר במקרה חמור במידה רבה מענייננו, שכן באותו מקרה מדובר היה בחמישה אישומים שעניינם סחר בסם מסוכן; בכמויות גדולות של סם; בסוגים שונים של סם; ובנאשם בעל עבר פלילי שאף נדון בעבר לעונשי מאסר. למרות זאת, כך נטען, העונש שנגזר על אותו נאשם (במסגרת ערכאת הערעור) היה, כאמור, 24 חודשי מאסר (לאחר שהערכאה הראשונה גזרה עליו 16 חודשי מאסר). במצב דברים זה טוען ב"כ המערער, כי העונש שנגזר על המערער הוא חמור והוא מבקש כי בית משפט זה יקל בעונשו.

3

7.         המשיבה טוענת שיש לדחות את הערעור, והיא סומכת את ידיה על גזר דינו של בית משפט קמא. בהתייחס לפסק הדין אליו הפנה ב"כ המערער נטען, כי התוצאה העונשית שם הייתה חמורה יותר מענייננו, ואף נרמז בפסק הדין כי אפשר שהתוצאה הייתה צריכה להיות חמורה אף יותר, אלא שאין דרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין.

8.         לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים ושקלנו בדבר, הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור. אכן המערער הינו אדם צעיר חסר הרשעות קודמות, ואולם במקרה שלפנינו אין מדובר במקרה בודד וחד פעמי אלא בחמישה אישומים שונים, במסגרתם מכר המערער סם למספר אנשים שונים. יסוד מחמיר נוסף טמון בעובדה שבשניים מתוך חמשת האישומים מדובר היה בכמויות נכבדות של סם. יצוין, כי אמנם אין למערער הרשעות קודמות, אך בתסקיר שירות המבחן נאמר, כי המערער חשוף מגיל צעיר לסביבה עבריינית וכי נראה שהוא סיגל לעצמו דפוסים עברייניים ותפיסות אנטי חברתיות. על רקע זה שירות המבחן אף לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו של המערער, והמליץ על עונש מאסר בפועל שיהיה בבחינת הצבת גבול ברור עבור המערער. יחד עם זאת, קיימות גם נסיבות לקולא בעניינו של המערער, ובכלל זה גילו הצעיר ונסיבות חייו הקשות כמתואר בתסקיר שירות המבחן. את כל אלה הביא בחשבון בית משפט קמא בבואו לגזור את דינו של המערער.

9.         בהתייחס לפסק הדין אליו הפנה ב"כ המערער נאמר, כי מידת העונש אינה בהכרח עניין מתמטי. השאלה הניצבת לפנינו היא, האם בית משפט השלום החמיר עם המערער יתר על המידה באופן המצדיק את התערבותנו, ועל שאלה זו אנו משיבים בשלילה.

10.       סוף דבר - הערעור נדחה. נעיר לחיתום, כי בגזר הדין לא צוין שתקופת המעצר תנוכה מעונש המאסר שנגזר על המערער. בדיון שהתקיים לפנינו הסכים ב"כ המשיבה כי יש לנכות את תקופת המעצר. בשים לב לכך אנו קובעים, כי תחילת ריצוי עונש המאסר שנגזר על ידי בית משפט קמא תחושב החל מיום מעצרו, היינו 26.12.2013.

מזכירות בית המשפט תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים ותוודא טלפונית קבלתו.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשע"ה, 18 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.