עפ”ג 1514/09/14 – מדינת ישראל נגד ראפיק ח’ניפס,חברת כל פריט בשקל בע”מ
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
||
עפ"ג 1514-09-14 מדינת ישראל נ' ח'ניפס ואח' |
16 דצמבר 2014 |
1
לפני: כב' הנשיא אברהם טל, אב"ד כב' השופטת מיכל ברנט כב' השופט ד"ר שמואל בורנשטין |
המערערת |
מדינת ישראל |
נגד |
|
המשיבים |
1. ראפיק ח'ניפס 2. חברת כל פריט בשקל בע"מ |
נוכחים:
ב"כ המערערת עו"ד עלאא מסארווה
ב"כ המשיבים עו"ד עוואדה ג'יהאד
[פרוטוקול הושמט]
פסק דין
המשיבים, חברה שעוסקת במכירת מוצרי מזון, משקאות לסיטונאות ומביאה אותם משטחי הרש"פ ומנהלה הורשעו על פי הודאותיהם בת.פ. 5126-11-13 (בית משפט השלום בכפר סבא) בעבירות של אי גביית פיקדון בשל ממכר 1,000 בקבוקי משקה חייבים בפיקדון ושיווק מיכלי משקה החייבים בפיקדון ללא סימון מתאים.
המשיב 1, המנהל, נדון לתשלום קנס בסך 1,500 ₪ ולחתימה על התחייבות בסכום זהה והמשיבה 2, החברה, נדונה לקנס בסך 3,000 ₪ ולחתימה על התחייבות בסכום זהה.
הערעור מכוון כלפי סכומי הקנסות וההתחייבויות וב"כ המערערת טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו, כי שגה בית משפט קמא כי כאשר קבע מתחם ענישה שאינו הולם את העבירות נושא הרשעת המשיבים ולא ירד לשורש הערך הנפגע של שמירה על איכות הסביבה, אשר בו פגעו המשיבים במעשיהם נושא גזר הדין.
ב"כ המערערת מודה, כי במועד מתן גזר הדין נושא הערעור, לא הייתה פסיקה המתייחסת במפורש למעשי המשיבים וראוי היה להתחשב בהם כאילו השליכו פסולת לרשות הרבים, שכן אותה פסולת המושלכת ברשות הרבים, היא אותם בקבוקים שלא מצוין עליהם שהם חייבי פיקדון ומשכך הם לא מוחזרים בתום השימוש בהם.
בין לבין ניתן גזר דין בת.פ. 15949-11-13 (בית משפט השלום באשקלון) שבו הטיל בית המשפט קנסות בסכום של 20,000 ₪ על חברה ובסכום של 10,000 ₪ על מנהלה בגין ביצוע עבירות דומות לגבי 6,000 בקבוקים.
2
ב"כ המשיבים מתנגד להחמרה בעונשי קנסות וההתחייבויות שהוטלו על המשיבים וטוען, כי מעשיהם חמורים פחות מאלה של הנאשמים נושא ת.פ. 15949-11-13 הנ"ל, שכן הם מתייחסים רק לאלף בקבוקים וכאשר אותם בקבוקים לא נזרקו לפסולת, אין ראיה שגרמו את הנזק הסביבתי שלא תואם את המערערת.
עיון בגזר הדין של בית משפט קמא מעלה כי הוא ייחס חומרה למעשיהם של המשיבים, שהקיש ביניהם להשלכת פסולת ברשות הרבים, שכן הנזק הפוטנציאלי ממעשיהם הוא ביצוע השלכה שכזו שיש לה שתי קטגוריות כפי שציין ברישא גזר הדין.
בית המשפט קמא התחשב לקולא בעובדה שאין זה וודאי שכל אותם בקבוקים שלא צוין עליהם שהם חייבי פיקדון, היו מגיעים לפסולת ברשות הרבים, אלא חלקם היו מגיעים לפחי האשפה הרגילים ללא מחזור, דבר שאמנם פוגע באיכות הסביבה, אך פגיעתו פחותה מזו של השכלת הבקבוקים ברשות הרבים.
חרף הנימוק לקולא והנימוקים לקולא האחרים שמנה בית משפט קמא בגזר הדין, צודקת המערערת כי בית המשפט קמא לא נתן ביטוי ראוי לחומרה שייחס למעשיהם של המשיבים, גם בהתחשב באמור לעיל ומן הראוי להחמיר בעונשי הקנסות וההתחייבויות שהוטלו עליהם.
לאור כל האמור לעיל, אנו מחליטים להחמיר בעונשי הקנסות וההתחייבויות שהוטלו על המשיבים, אך בעשותנו כן אנו מתחשבים בהלכה לפיה ערכאת ערעור לא ממצה את הדין עם נאשמים שהחליטה להחמיר בעונשיהם וכן אנו מתחשבים בעובדה כי בזמן ביצוע המעשים נושא גזר הדין, כמו גם בזמן מתן גזר הדין של בית משפט קמא, לא הייתה פסיקה רלוונטית, ולו פסיקה של בית משפט קמא, באשר לעונשים הראויים למעשים כמו שעשו המשיבים, גם בהתחשב בהבדלים ביניהם לבין הנאשמים שגזר הדין בעניינם הוצג לנו על ידי ב"כ המערערת.
לאור כל האמור לעיל, אנו מטילים על המשיב 1 קנס בסך 10,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו שישולם ב-10 תשלומים רצופים ושווים של 1,000 ₪ החל מיום 1.1.15 ובכל 1 לחודש. באם לא ישולם אחד התשלומים, תעמוד כל היתרה לפירעון מיידי.
אנו מטילים על המשיבה 2 קנס בגובה 20,000 ₪ שישולם ב-20 תשלומים רצופים ושווים של 1,000 ₪ כל אחד החל מיום 1.1.15 ובכל 1 לחודש עד לפירעון המלא. באם לא ישולם אחד התשלומים, יעמוד כל הקנס לפירעון מיידי והוא יועבר למרכז לגביית קנסות.
הקנסות ישולמו לטובת הקרן לשמירה על הניקיון.
אנו קובעים כי כל אחד מהמשיבים יחתום על התחייבות בגובה 30,000 ₪, שתוך 3 שנים מהיום ימנע מלעבור כל עבירה על חוק הפיקדון על מיכלי משקה או על חוק שמירת ניקיון.
המשיב 1 יחתום גם בשם המשיבה 2 ואם לא יחתום, ייאסר למשך שבוע ימים.
החתימות תתבצענה במזכירות בית משפט זה היום.
3
ניתן והודע היום כ"ד כסלו תשע"ה, 16/12/2014 במעמד ב"כ הצדדים והמשיבים.
|
|
|||
אברהם טל, נשיא אב"ד |
|
מיכל ברנט, שופטת |
|
ד"ר שמואל בורנשטין, שופט |
