לפניי בקשה שכונתה "הודעת ערעור, בקשה להארכת מועד ובקשה דחופה לעיכוב ביצוע המאסר חלף קנס".

המבקש (או המערער - ייקרא להלן המבקש) עותר לעכב ביצוע עונש מאסר חלף אי תשלום קנס, בעקבות החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (השופט ע' מורנו) מיום 9.4.2024 שניתנה בת"פ 39516-10-21, במסגרתה נדחתה בקשתו לעיכוב ביצוע מטעמים של העדר מקור סמכות לדון בה; אי צירוף תגובת המשיבה, חרף החלטות קודמות; המדובר בהליך שהסתיים לפני קרוב לשנתיים, לרבות בערכאת הערעור.

המבקש ערר על ההחלטה לבית משפט זה (ע"ח 53105-04-24), אולם הערר נמחק לאחר שנקבע שאין לבית המשפט סמכות לדון בערר על החלטה אחרת בהליך פלילי, אלא מכוח סמכות הקבועה בדין. הובהר לעורר שככל שהוא מלין על גזר הדין עצמו, עליו להגיש ערעור ובקשה להארכת מועדים בצדו. מכאן הבקשה שלפניי.

ואולם, למקרא "הודעת הערעור", עולה שאין למבקש כל טענה בנוגע לגזר הדין עצמו, שהוטל עליו, כאמור, לפני כשנתיים ימים, אלא טענותיו מופנות כלפי אופן הפעלת עונש המאסר שנקבע עקב אי תשלום הקנס. מכאן, שיש לראות בפנייה הנוכחית של המבקש לבית משפט זה כבקשה נוספת לביטול רכיב המאסר, ולא כערעור מהותי.

דין הבקשה להידחות על הסף.

כפי שהוסבר למבקש בהחלטות קודמות, שניתנו הן בבית משפט קמא והן בבית משפט זה (החלטות מיום 5.5.2024 ומיום 26.4.2024 בע"ח 53105-04-24), אין לבית המשפט סמכות לדון בבקשתו. מתגובת המדינה אף עולה שעד כה לא פנה המבקש למרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (להלן: המרכז) בבקשה להסדיר את חובו, באופן שימנע הוצאת פקודת מאסר חלף תשלום הקנס. עוד עולה מהתגובה שפקודה כאמור טרם הוצאה, ועל כן טוב יעשה המבקש אם ינצל את ההזדמנות שניתנה לו על ידי המשיבה לפנות למרכז, בין אם לצורך תשלום החוב עצמו, ובין אם לצורך הגשת בקשה להסדר החוב. מתגובת המשיבה אף עולה שהמבקש אינו עצור בשלב זה בתיק הנוכחי אלא במסגרת תיק אחר בו התבקש מעצרו עד תום ההליכים.

לנוכח הסכמת המשיבה, ניתנת למבקש הזדמנות לפנות למרכז לגביית קנסות בתוך 14 ימים מהיום.

כפוף לאמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשפ"ד, 23 מאי 2024, בהעדר הצדדים.