1

נוכחים:

ב"כ המערערת עו"ד דנה אוסמו

ב"כ המשיב עו"ד ניר רשף

המשיב בעצמו

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

הדיון בתיק זה יאוחד עם הדיון בתיק עפ"ג 51352-01-14.

ניתן והודע היום כ"ה אדר תשע"ד, 25/02/2014 במעמד הנוכחים.

פסק דין

בפנינו שני ערעורים האחד מטעם המדינה והשני מטעם המשיב (הנאשם בבית משפט קמא) בגין גזר דין שהושת על המשיב בבית משפט השלום בראשל"צ (כב' השופט שירלי דקל-נווה) בת.פ. 4724/08 לפיו הורשע המשיב על פי הודייתו בביצוע 5 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 216 (4) לפקודת מס הכנסה ונגזרו עליו 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס בסך 6,500 ₪.

על פי עובדות כתב האישום, היה המערער מנהלן של שתי חברות, חברת "קרין ישראל בע"מ" וחברת "ר.מ. אוטומט (המילניום) בע"מ".

בגין חברת "קרין" לא הוגשו דו"חות על הכנסותיה בשנים 2006-2007 ובגין חברת "המילניום", לא הוגשו דו"חות 2005-2006 ובנוסף נמנע המשיב מלהגיש דו"ח אישי לשנת 2007.

באשר לדו"ח האישי, המחדל תוקן עם הגשתו. באשר לדו"חות של החברות, הוגשו דו"חות לא מבוקרים אשר למעשה אין בהגשתם כדי להסיר את המחדל.

5

בית משפט קמא התייחס בגזר דינו לערך החברתי שנפגע, למדיניות הענישה הנוהגת ולנסיבות ביצוע העבירות.

בהתייחסו למתחם הענישה, קבע בית משפט קמא מתחם בגין כל אירוע בנפרד, אשר נע בין חודש אחד ל-3 חודשי מאסר, אשר יכול וירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה וכן קנסות שנעים בין 1,000 ₪ לבין 2,000 ₪.

בנסיבות אלו, המתחם הכולל לשיטת בית משפט קמא נע בין 3 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 7 חודשים וקנס שנע בין 4,000 ל-8,000 ₪.

על יסוד ממצאים אלו ובהתחשב בנסיבותיו האישיות של המשיב, אשר טען כי העבירות בוצעו על רקע קריסתן של החברות אותן ניהל, עקב מרמה שנקטו כלפיהן וכן בהתייחסו לשיקומו של המשיב ולגילו, גזר בית משפט קמא את העונש המפורט לעיל.

הצדדים משיגים על גזר הדין; המערערת טוענת כי בית משפט קמא הקל עם המשיב יתר על המידה הן בקביעת מתחם הענישה והן בקביעת העונש הראוי בתוך המתחם.

לשיטתה, שומה היה על בית משפט קמא להתייחס לכלל העבירות כמקשה אחת בקביעת המתחם העומד על פי הפסיקה על תקופת מאסר שבין 5 חודשים ל-12 חודשי מאסר.

זאת ועוד, המערערת טוענת כי לא היה מקום להשית על המשיב את תקופת המאסר ברף הנמוך שבמתחם בהעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת ובהינתן חומרת העבירות והעובדה שהמחדלים לא הוסרו.

המשיב טוען מנגד, כי מתחם הענישה הנוהג בעבירות בהן הורשע נמוך מהמתחם שנקבע ועומד על מאסר מותנה עד 7 חודשי מאסר וכן טען, כי שגה בית המשפט בהתעלמו מהשיקום שעבר המערער, לאחר תקופה ארוכה ומשברית וכן לא נתן דעתו לכך שכיום המערער עובד בחו"ל, עבודה המצריכה נסיעות תכופות ואינה מאפשרת ריצויו של עונש בעבודות שירות.

לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים הגענו לכלל מסקנה, כי אין להתערב בתקופת המאסר שהושתה על המשיב, אולם ראוי להתערב בגובה הקנס שהושת עליו.

מבלי להקל ראש בחומרת העבירות ובעובדה שהמחדלים לא הוסרו, ובהינתן העובדה שבית משפט לערעורים אינו ממצה את הדין, סבורים אנו כי אף אם העונש שהושת על המשיב מקל עמו עד מאוד, הרי שאין בו כדי להצדיק התערבותנו.

לעניין זה, לא מצאנו מקום להתערב במתחמי הענישה כפי שנקבעו על ידי בית משפט קמא, וזאת מבלי שהדבר יחשב כנקיטת עמדה.

6

יחד עם זאת, בהינתן קולת עונש המאסר, סבורים אנו כי יש להחמיר בגובה הקנס ועל כן הקנס יעמוד על 12,000 ₪ או 120 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם באותם תשלומים כפי שנקבעו על ידי בית משפט קמא, החל מתאריך 1.3.14.

יתר חלקי גזר הדין יוותרו על כנם.

המשיב יתייצב לריצוי עבודות שירות לא לפני תאריך 23.4.14 ובהתאם לקביעת הממונה על עבודות השירות.

יש לשלוח העתק פסק דין זה לממונה על עבודות השירות.

ניתן והודע היום כ"ה אדר תשע"ד, 25/02/2014 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.