עפ"ת (חיפה) 38191-03-25 – עביר כיאל נ' מדינת ישראל
|
עפ"ת (חיפה) 38191-03-25 - עביר כיאל נ' מדינת ישראלמחוזי חיפה עפ"ת (חיפה) 38191-03-25 עביר כיאל נ ג ד מדינת ישראל בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים [31.03.2025] כבוד השופט זיו אריאלי פסק דין
1. לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לתעבורה בעכו מיום 11.3.25, במסגרתה נדחתה בקשת המערערת לביטול פסק דין שניתן בהיעדרה [תת"ע 10372-01-21].
2. בתמצית: נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של נהיגה ברכב כשרישיון הנהיגה פקע (סעיף 10(א) לפקודת התעבורה). מטעם המערערת הוגש ייפוי כוח, ועמו בקשה לדחיית מועד הדיון שנקבע ליום 14.9.21. לבקשת המערערת נדחה הדיון ליום 26.12.21 (ההחלטה בדבר קביעת מועד הדיון הומצאה כדין למשרדי הסנגור).
3. ביום הדיון הוגשה בקשה מטעם הסנגור להורות על שחרורו מייצוג המערערת, מאחר ואינו מצליח ליצור קשה עמה. במהלך הדיון, אליו לא התייצבה המערערת, שוחרר הסנגור מהמשך ייצוג המערערת. המערערת הורשעה בהיעדרה, ונגזר דינה. על המערערת הוטלו חודשיים פסילה של רישיון הנהיגה, פסילה על תנאי וכן קנס כספי.
4. ביום 2.3.25 הוגשה בקשה לביטול פסק הדין, באמצעות בא כוחה הנוכחי. בבקשה נטען כי בא כוחה הקודם הודיע לה כי הוא מטפל בתיק בעניינה, לא הודיע לה על מועד הדיון, ורק בבדיקה במשרד הרישוי גילה על אודות "רשלנותו הפושעת" (כך לשון הבקשה) של בא כוחה לשעבר. נטען כי בידי המערערת טענות הגנה טובות, אך היא נמנעת מלחשוף אותן בשלב זה.
5. המשיבה התנגדה לבקשה, וביום 11.3.25 ניתנה החלטת בית המשפט קמא, היא ההחלטה מושא הערעור.
|
|
|
6. נקבע, כי בהתאם לפסיקה - טעות של עו"ד אינה מצדיקה היעדרות מהדיון ואינה עולה כדי טעם מיוחד. על המערערת היה לעמוד בקשה עם סנגורה דאז, ומשלא עשתה כן - אין לה להלין אלא על עצמה. עוד נקבע כי בכל הנוגע לחשש לעיוות דין, הרי שהמערערת נמנעה מלחשוף את קו הגנתה, ועל כן לא הוכח חשש לעיוות דין. אף לעניין העונש שהושת על המערערת אין חשש לעיוות דין, שכן העונש שהוטל עליה, בשים לב לכך שלחובת המערערת 5 הרשעות קודמות, אחת מהן זהה לזו שבגינה הורשע בתיק זה - הרי שהעונש שהוטל עליה מאוזן ומידתי.
מכאן הערעור.
7. בהודעת הערעור נטען כי למערערת נגרם עיוות דין שכן נודע לה על אודות פסק הדין רק בעת שניגשה למשרד הרישוי לקבל את רישיון הנהיגה שלה. אי התייצבותה לדיון - נבע מסיבה מוצדקת. המערערת שבה וטענה כי לא ביצעה את העבירה. מן הראוי היה לתת למערערת את יומנה בבית המשפט ולהשמיע את טענותיה.
8. המשיבה סומכת ידיה על החלטת בית המשפט קמא, ובמהלך הדיון היום חזרו הצדדים על עיקרי טענותיהם בעל פה.
9. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. לא מצאתי כי נפלה כל שגגה בהחלטת בית המשפט קמא, עת דחה את בקשת המערערת לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרה.
10. אפתח ואציין כי המערערת טוענת לכשל בייצוגה בפני הערכאה קמא, שכן לטענתה בא כוחה הקודם לא עדכן אותה אודות מועד הדיון. לא אחת נפסק כי טענת כשל בייצוג אינה "מילת קסם" בה ניתן לנופף כל אימת שבעל דין אינו מרוצה מתוצאת ההליך המשפטי. בנוסף, ועל פי דרישת הפסיקה, על הטוען לכשל בייצוג להציג את עמדת סנגורו הקודם ביחס לטענותיו, כדי שבפני בית המשפט תונח התשתית הראייתית ההולמת טרם הכרעה בטענה זו. המערערת לא פעלה כך, ודי באמור כדי לדחות את טענתה ביחס לכשל בייצוגה על ידי סנגורה הקודם [השווה רע"פ 1741/24 עריקאת נ' מדינת ישראל (5.3.24)].
11. אף לגופה של הבקשה לביטול פסק דין, הרי שבדין היא נדחתה על ידי בית המשפט קמא. בצדק נקבע, כי לא הוכח מי מהתנאים הקבועים בדין לביטול פסק דין שניתן בהיעדר נאשם. הטענה (אשר לא הוכחה) כי בא כוחה הקודם של המערערת לא מסר לה על מועד הדיון - אינה מהווה "טעם מיוחד" המצדיק אי התייצבות לדיון שנקבע. מעבר לכך, בצדק ציין בית המשפט קמא כי על פי הודעת הסנגור - לא עלה בידו ליצור קשר עם המערערת, ובנסיבות אלו אין למערערת להלין אלא על עצמה. מכל מקום, ההחלטה בדבר מועד הדיון הומצאה כדין למערערת, באמצעות בא כוחה דאז.
12. אף פרק הזמן הממושך שעבר בין מועד מתן פסק הדין לבין מועד הגשת הבקשה לביטולו - מטה את הכף לטובת דחיית הבקשה. אין בפי המערערת כל הסבר מדוע לא טרחה משך למעלה משלוש שנים (!) לערוך כל בירור אודות ההליך שהתנהל נגדה.
|
|
|
13. מעבר לאמור - על המערערת להצביע על קיומו של חשש לעיוות דין. בעניין זה לא טענה המערערת דבר, מלבד טענה לקונית ומעורפלת, תוך שבכוונת מכוון, נמנעה מלמסור על מה היא סומכת את טענתה בדבר חשש לעיוות דין. די במחדל זה כדי להצביע על קלישות טענתה.
14. בנסיבות אלו, הרי שלא נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט קמא. אני דוחה לפיכך את הערעור.
המזכירות תעביר את העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ב' ניסן תשפ"ה, 31 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.
|
