ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (כב' השופטת, סגנית הנשיא שרית זוכוביצקי-אורי) מיום 16.4.2024 בתיק פ"ל 6902-02-22.

1.  המערער הורשע בבית משפט קמא על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה; נהיגה ברכב ללא ביטוח; נהיגה ללא רישיון נהיגה - מעולם לא הוציא; נהיגה פוחזת; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו; אי מסירת פרטים בתאונת נפגעים; אי הגשת עזרה לנפגע בתאונה; התנהגות הגורמת נזק; וחבלה של ממש.

2.  הרשעתו בדין יסודה בכך שביום 14.2.2022 בשעה 16:05 נהג המערער ברכב פרטי בבית חנינא בירושלים, כשהוא בלתי מורשה לנהיגה (מעולם לא הוציא רישיון); פסול מלנהוג על פי צו שיפוטי; וללא תעודת ביטוח בת תוקף ביחס לרכב. כאשר הבחין המשיב בניידת הנוסעת בנתיב הנגדי, ובה שוטר ופקחית, האיץ מהירותו והחל בנסיעה מהירה. בעקבות זאת, ביצע השוטר פניית פרסה לכיוון רכבו של המערער, שנעצר בעקבות עומס תנועה. השוטר סימן למערער לעצור, והפקחית ירדה מהניידת לכיוון המערער, אך המערער נמלט מהמקום כשהוא עולה עם רכבו על המדרכה שמימינו. באותה שעה, עמד בסמוך עובד באתר בנייה, כשהוא לבוש באפודה (ווסט) צהובה וסימן למערער לעצור. חרף זאת, המשיך המערער בנסיעה, פגע בעובד והדפו אל המדרכה. כתוצאה מכך, פונה העובד לבית החולים כשהוא במצב של איבוד הכרה ושבר בכף יד ימין. השוטר כרז למערער לעצור בצד, אולם המערער המשיך בנסיעה מבלי למסור פרטיו ומבלי להגיש עזרה לנפגע בתאונה. המערער המשיך בנסיעה עד שהגיע לרחוב ללא מוצא, אז יצא מרכבו והחל בבריחה רגלית.

3.  בית משפט קמא קבע שמתחם העונש ההולם בגין העבירות בהן הורשע המערער נע בין מספר חודשי מאסר שיוכל וירוצו בעבודות שירות ועד 24 חודשי מאסר, ופסילה הנעה בין 12 חודשים ל-10 שנים תלוי בהרשעות קודמות ובנסיבותיו האישיות של הנאשם.

4.  אשר למיקומו של המערער במתחם: בית משפט קמא עמד על עברו התעבורתי המכביד של המערער, שכולל ריצוי עונשי מאסר בפועל וגרימת תאונת דרכים קודמת, שנסיבותיה חמורות לא פחות, כאשר העבירות התעבורתיות שביצע הלכו והסלימו. לפיכך, מיקם בית משפט קמא את המערער ברף הבינוני-גבוה של מתחם הענישה.

5.  בית משפט קמא לא ראה לקבל את המלצת שירות המבחן לענישה שיקומית, וכן לא ראה לקבל את בקשת ההגנה לריצוי מאסר בעבודות שירות (בית משפט קמא ציין שהמערער לא נמצא מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות). בית משפט קמא הבהיר כי "הטלת עונש שאינו כולל מאסר על הנאשם שבפני שריצה תקופות מאסר ארוכות בגין עבירות התעבורה שביצע אשר לחובתו שתי תקופות מאסר על תנאי ברות הפעלה, האחת של 9 חודשים והשנייה של 6 חודשים חורגת לקולה באופן קיצוני ממתחם הענישה ומהעונש ההולם לנאשם" (פסקה 65 לגזר הדין). בית משפט קמא עמד על הליך הגמילה מסמים ומאלכוהול שעבר המערער, אך לא ראה בו נימוק להקלה המשמעותית בדין כפי שביקש המערער (פסקה 66 לגזר הדין).

6.  בהתאם לשיקולים אלו, גזר בית משפט קמא את עונשו של המערער ל- 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל (בניכוי ימי מעצרו); הפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים, במצטבר; הפעלת מאסר מותנה בן 9 חודשים, בחופף; ובסך הכול ירצה המערער 18 חודשי מאסר בפועל. עוד נגזרו על המערער מאסרים מותנים; עונשי פסילה (בפועל ועל תנאי) והפעלת עונשי פסילה מותנים; והפעלת התחייבויות כספיות בסך כולל של 10,000 ₪.

7.  על גזר דין זה הוגש הערעור הנוכחי.

8.  בערעור נטען כי בית משפט קמא טעה כשסבר שהמערער אינו מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות, שכן חוסר כשירותו בעניין היה זמני, והוגשה חוות דעת עדכנית בדבר כשירותו של המערער; כי בית משפט קמא טעה כשלא ייחס משקל ראוי להליך השיקומי שעבר המערער ולהמלצת שירות המבחן; כי בית משפט קמא טעה כשלא ייחס משקל ראוי לתוצאות הקשות של מאסר, בהתאם לעמדת שירות המבחן; וכי במקרה הנוכחי ההליך השיקומי הוכיח את עצמו. ב"כ המערער הדגיש שהמערער ריצה 4 חודשי מעצר, ובנוסף שהה שנה בקהילה טיפולית וחצי שנה נוספת בהוסטל.

9.  ב"כ המדינה ביקש לדחות את הערעור. לדבריו, לא נפלה כל שגגה בגזר דינו של בית משפט קמא, אשר שקל את כל השיקולים הצריכים לעניין, לרבות השיקולים לקולא, ולכן גזר את עונשו של המערער על הצד המקל, תוך שהוא חופף חפיפה משמעותית את עונשי המאסר המותנים שהפעיל. לדבריו, נוכח חומרת מעשיו של המערער והמסוכנות הגבוהה הנלמדת מהמעשים ומהעבר התעבורתי המכביד של המערער, ממילא אין כל מקום במקרה הנוכחי לריצוי מאסר בעבודות שירות.

10.  לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, החלטנו לדחות את הערעור. כידוע, לא על דרך השגרה תתערב ערכאת הערעור בגזירת הדין על ידי הערכאה קמא. כדברי כב' השופט סולברג בע"פ 7193/22 עיוויווי נ' מדינת ישראל (28.1.2024):

"כלל נקוט בידינו, שלפיו לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בגזר הדין של הערכאה הדיונית; אפשרות זו, שמורה למקרים של סטייה ממשית ממדיניות הענישה הראויה" (שם, בפסקה 14 לפסק-הדין).

11.  המקרה הנוכחי אינו נמנה על המקרים החריגים המקימים עילה להתערבותה של ערכאת הערעור בגזר דינו של בית משפט קמא. אמנם, בגזר הדין צוין שהמערער אינו כשיר לביצוע עבודות שירות, כשבחינה עדכנית של מצבו העלתה שהוא כשיר לכך, אולם בנסיבות העניין אין בכך כדי להצדיק את שינוי גזר הדין המתון ממילא ביחס לעבירות שבהן הורשע המערער בתיק זה והרשעותיו הקודמות. בדין סבר בית משפט קמא שמסוכנותו של המשיב היא גבוהה, כעולה ממעשיו המסוכנים ומעברו הפלילי התעבורתי המכביד, ועיקרון ההלימה מחייב בענייננו מאסר בפועל. ההליך השיקומי שעבר המערער הוא בעל משקל, ומכיוון שכך נגזר עונשו של המערער על הצד המקל, אך אין מקום להקלה מעבר לכך. והשוו לדברי כב' השופטת וילנר בע"פ 4626/20 גולדשטיין נ' מדינת ישראל (4.4.2021):

"...שלא אחת עמד בית משפט זה על חומרתן הרבה של העבירות שבהן הורשע המערער, הכרוכות בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. יפים לעניין זה דברי כב' השופטת א' פרוקצ'יה:

'בית משפט זה קבע רמת ענישה גבוהה במיוחד לעבירות הכרוכות בנהיגה פרועה בכביש תוך סיכון מיידי של חיי אדם בנתיב תחבורה ואגב התעלמות מכללי התנועה ומהוראות שוטרים לעצור. חומרת הענישה נובעת הן מהחומרה המופלגת העולה מהתנהגות זו, ומהסיכונים שהיא טומנת בחובה, והן מהתפשטותה של התופעה המסוכנת הזו בכבישי הארץ, באזורים שונים בערים ומחוצה להן'" (שם, בפסקה 33 לפסק-הדין).

12.  אשר על כן, הערעור נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 1.12.2024 בשעה 9:00 בימ"ר ניצן באזור התעשייה הצפוני רמלה, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טל': 08-9787377, 08-9787336.

13.  המזכירות תעביר העתק פסק-הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות.

ניתן היום, ה' תשרי תשפ"ה, 07 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.