1

נוכחים:

ב"כ המערער - עו"ד אפרים שורצמן

ב"כ המשיבה - עו"ד גלי חצב

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער נידון ביום 06.05.09 בשל כתב אישום חמור, על-פיו, ביום 17.10.07 נהג בזמן פסילה ללא ביטוח בר-תוקף, ללא רישיון נהיגה תקף ואף תוך שהוא משתמש ברישיון נהיגה מזויף, לעונש מאסר בפועל של שלושה חודשים וכן שלוש שנות פסילה בפועל מלנהוג.

המערער לא הפקיד את רישיונו ואף לא חלף רישיון, בהינתן שלא חידש את רישיון הנהיגה שלו שפג תוקפו כבר בשנת 1989.

רק ביום 14.01.14 פנה לבית משפט קמא בבקשה שהוכתרה בכותרת "בקשה לחישוב פסילה". בית משפט קמא, בצדק, דחה את בקשתו בקבעו שביום גזר הדין בשנת 2009, המערער היה מיוצג. בא כוחו אז אמר לבית משפט קמא שבכוונתו "לערוך סדר" (ואני ער לכך שעכשיו פורים) בענייניו ולעשות חידוש רישיונות, ולמרות זאת לא עשה דבר ולכן אין עילה לחישוב פסילה.

בערעור חוזר ב"כ המערער על בקשתו בפני בית משפט קמא, הבקשה בבית משפט קמא הוגשה על-ידי המערער בעצמו.

כאן המקום לומר, שלא לבקשה בפני בית משפט קמא, אף לא לערעור, לא צורף תצהיר של המערער בו הוא מצהיר כי מיום שחרורו ממאסר לא נהג.

ממילא אין בערעור, כפי שלא הייתה בבקשה, התייחסות לתקופה של שלושת חודשי המאסר בפועל שעל-פי סעיף 42 לפקודת התעבורה, לא ניתן לאשר בשלהם חישוב פסילה.

2

בנתונים אלה פונה ב"כ המערער לבית משפט זה, לנהוג עם המערער במידת הרחמים ואומר, שנקיטה בצעד כזה תהיה בה משום עשיית אפליה לא צודקת בין נהגים אחרים, שגם הם פונים בבקשות דומות, כאשר אינם מבצעים הפקדה או חלף הפקדה של רישיון על-פי סעיף 42 לפקודת התעבורה או על-פי תקנה 557 וקרובותיה לתקנות.

באשר לטענה בערעור שיש לראות במערער כמי שלא קיבל רישיון נהיגה אף פעם בשל העובדה שפג תוקף רישיונו כבר בשנת 1989, די להפנות לרע"פ 566/14 אברהם זריזי נ' מדינת ישראל (מיום 11.02.14), הדוחה טענה מעין זו.

הערעור נדחה.

ניתן לראות כמועד הפקדה של המערער את רישיונו את יום 14.01.14, יום פנייתו לבית משפט קמא בבקשה לחישוב פסילה.

הוקלדעלידינופרדוידי