1

                                                      ע"י ב"כ עו"ד עינת בניטה

בקשה לביטול החלטה מיום 1.6.14, הדוחה את הערעור, בהעדר התייצבות.

נטען לטעות ב"כ המערער בעטיה לא נרשם מועד הדיון ולא הודע למערער על קיומו. נטען לנזק שעתיד להיגרם לו, מאחר וסיכויי הערעור טובים. במאמר מוסגר יצויין כי לא ברור הכיצד לא הודע לו, באשר ההחלטה לעיכוב ביצוע עונש הפסילה ניתנה עת נקבע מועד הדיון ליום 1.6.14.

השתלשלות העניינים שקדמה להגשת הערעור פורטה בתגובת המשיבה, אשר התנגדה לבקשה, משלא יגרם למבקש עיוות דין, ואיני רואה לחזור על הדברים.

בהשאלה מרע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, טעות משרדית של עו"ד מייצג אינה מהווה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער. כן לא יגרם לו "עיוות דין" ו/או במונחים של "סיכויי הערעור" אלו לא ממש קיימים לאור הנחיות ביהמ"ש העליון ברע"פ 4969/13. כב' הש' פוגלמן נתן רשות לערער "... בנקודה ספציפית הנוגעת להבדל בין העונשים שנגזרו על המבקש,...מפי אותה שופטת,...בהיעדרו פעמיים בגין אותה עבירה". "אין למצוא בפסקי הדין של הערכאות הקודמות הסבר להכפלת העונש. להשקפתי, הבדל זה בין גזרי הדין, בלא שניתן לו הסבר, מצדיק כשלעצמו לבטל את גזר הדין של בית משפט השלום ולהחזיר את העניין אליו לצורך מתן גזר דין חדש".

2

ההסבר ניתן בגזה"ד מיום 19.3.14, בתת"ע 788-07-12, נושא הערעור. די בהצטברות הרשעותיו בתעבורה בין המועדים השונים, 13 בגזה"ד הראשון, 19 בשני ו - 23 בשלישי כדי להצדיק את ההבדל. בימ"ש קמא קבע, ובצדק, כי "מדובר בנאשם אשר חוקי התעבורה אינם נר לרגליו. הוא שב ומבצע עבירות תעבורה ללא כל מורא כאשר ניתן לראות כי העבירות האחרונות שביצע, הינן עבירות חמורות ומסוכנות". "מדובר בנאשם שאינו סר לחוקי התנועה, מסכן את משתמשי הדרך והנני סבורה כי יש להשית עליו עונש פסילה אשר ירחיקו מהכביש ואולי ילמדו לציית להבא לחוקים ולתמרורים".

בנסיבות המתוארות, חסד נעשה עמו שלא הוחמרה הענישה אף יותר. מי שממשיך באופן עקבי לעבור עבירות אף שתלוי ועומד בעננינו תיק זה, על ערכאותיו השונות, אין לו להלין אלא על עצמו בלבד.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ההחלטה תשלח אל הצדדים.

ניתנה היום, י"ג סיוון תשע"ד, 11 יוני 2014, בהעדר הצדדים.