1

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

נגד רכב הרשום ע"ש המערערת במשרד הרישוי נרשם דו"ח על חניה. המערערת לא קיבלה את הדו"ח ואת הזימון למשפט, ומסתבר כי ההזמנה נשלחה לכתובתה על פי הרשום במשרד הרישוי, אולם באותה עת היא נפרדה מבן זוגה, ועברה לכתובת אחרת, כפי שעולה מתמצית רישום מרשם האוכלוסין במשרד הפנים.

ניתן לייחס עבירה לאדם ולשלוח לו דו"ח על פי כתובתו וגם אם לא קיבל את הדו"ח, חזקה שתוך 14 יום מיום משלוח הדו"ח בדואר רשום, רואים אותו כמי שקיבל את הדו"ח. במקרה זה המערערת הוכיחה כי עברה לכתובת אחרת והדבר נרשם ברישומי משרד הפנים, אם כי לא במשרד הרישוי.

החזקה של מסירת דבר דואר רשום כדין חלה על כתובת במשרד הפנים ולא במשרד הרישוי, ולכן לא ניתן לקבוע כי המערערת קיבלה את הדו"ח.

יתרה מכך: כאשר דנים בבקשה לביטול דו"ח יש לבדוק לא רק אם האדם קיבל את הדו"ח אלא אם יש לו הגנה מפניו, במקרה זה המערערת הוכיחה כי הרכב נמצא בחזקת בן זוגה לשעבר ולא בחזקתה, לכן לא היא החנתה אותו, ובן הזוג מצידו אישר בתצהיר שהוא מסכים להסבת הדו"ח על שמו, למרות שאין בכך משום הודאה בביצוע העבירה.

ככל שהדבר נוגע לערעור זה, יש לבטל את הדו"ח כנגד המערערת ולכן אני מקבל את הערעור. המשיבה רשאית כמובן להסב את הדו"ח ע"ש בן הזוג שהחזיק את הרכב, על פי תצהירו, ולצרף, במקרה הצורך, את המערערת כעדה לכך שבמועד ביצוע העבירה הרכב היה בחזקתו ולא בחזקתה.

2

ניתן והודע היום ד' כסלו תשע"ה, 26/11/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי ליאת כהן