1

1.         המערער הגיש ערעור על הכרעת-הדין (מתאריך 20/6/19) ועל גזר-הדין (מתאריך 26/9/19) שניתנו על-ידי בית משפט השלום בקריות (כב' השופט שלמה מיכאל ארדמן) בתיק ת"פ 35647-11-15.

            לטענת המערער, היה מקום לזכותו, כמו גם להתייחס לטענותיו באשר לטענת הגנה מן הצדק, אכיפה בררנית, העדר חקירת המערער עובר להגשת כתב-האישום, שיהוי בהגשת כתב-האישום, ואי-התאמה בין האמור בכתב האישום לבין הראיות שהובאו, וכן טענות נוספות באשר למהות הראיות שהוגשו, קבילותן ומשקלן.

2

2.         הדיון בערעור נשמע בתאריך 16/12/19, ולאחר שמיעתו הסכימו הצדדים כי עניינו של המערער יוחזר לבית-משפט קמא לצורך שמיעת סיכום טענות המערער עובר למתן הכרעת-הדין, כך שהכרעת-הדין מתאריך 20/6/19 תבוטל, והמערער יוכל להעלות את מלוא טיעוניו, בהתבסס על חומר הראיות, כפי שעמד לנגד עיני בית-משפט קמא עובר למתן הכרעת-הדין, ולא תתקיימנה יותר ישיבות הוכחות.

            הסכמת הצדדים הינה כמתועד בעמ' 10 ש' 21-24 לפרוטוקול מ-16/12/19, וכמתועד בהודעת המשיבה מ-17/12/19.

3.         לאור האמור לעיל, הנני מורה על ביטול הכרעת-הדין שניתנה בתאריך 20/6/19, בלא שקודם לנתינתה נשמעו טיעוני המערער, ועניינו של המערער יוחזר לבית-משפט קמא, אשר יחליט בהתאם לשיקול דעתו האם לאפשר למערער לטעון את מלוא טיעוניו בדיון בעל-פה שייקבע על-ידי בית-משפט קמא, או בהגשת טיעונים בכתב בתוך פרק זמן שייקבע על-ידי בית-משפט קמא, ולאחר שמיעת או קבלת טיעונים אלה, אשר יתייחסו לחומר הראיות כפי שעומד לפני בית-משפט קמא כיום, תינתן החלטה חדשה של בית-משפט קמא, אשר תתייחס למכלול טענות המערער.

4.         אין צו להוצאות.

            יחד עם זאת, ובמסגרת הטיעונים בבית-משפט קמא, יוכלו הצדדים להתייחס להוראות תקנה 21 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974, ככל שהמשיבה תהא סבורה שיש הצדקה לחיוב בהוצאות, שפסיקתן אינה דבר שבשגרה, כאשר המדובר בהליך פלילי, וזאת בשל התנהלות המערער, במקרה זה, בהליך לפני בית-משפט קמא.

ניתן היום, כ"א כסלו תש"פ, 19 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.