1

בפני ערעור על פסק דינו של בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב (כב' השופט ע' מסארווה) מיום 1.2.18, לפיו הורשע המערער בעבירה לפי סעיף 17(ג) לחוק עזר לתל אביב יפו (שמירת הסדר והניקיון), התש"מ-1980 (להלן: "חוק העזר"), ונגזר עליו הקנס המקורי בסך 475 ₪.

ה ר ק ע

המערער ביקש להישפט בגין העבירה נשוא הדיון, כפר בעובדות וטען כי כלבתו לא עשתה את צרכיה במקום וכי אין מדובר כלל בצואה.

לאחר שמיעת ראיות, עדות הפקח והמערער הורשע המערער ובית משפט קמא קבע כי הוא מאמץ את עדותו של הפקח והדוח שרשם בזמן אמת שחלקים ממנו אושרו על ידי המערער.

עוד ציין בית משפט קמא, כי "האפשרות לפיה הפקח המציא דברים, איננה עולה בקנה אחד עם התרשמותי החיובית ממנו, אף שכאמור התרשמתי לחיוב גם מעדותו של הנאשם."

לטענת המערער: .."הכלבה שלי עשתה אך ורק פיפי ולא גללים."

לדברי המערער, אין ליתן אמון בפקח שציין בעדותו כי איננו זוכר דבר מהאירוע. זאת ועוד. הפקח אף לא ניגש אליו כשהיה בגינה אלא הגיע אליו רק לאחר 12 דקות.

דיון והכרעה

2

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי במסמכים של בית משפט קמא, שוכנעתי כי דין הערעור להידחות.

הערעור במהותו הוא על ממצאי מהימנות עדים.

בית משפט קמא לאחר ששמע את העדים, הפקח והמערער ולמרות שהתרשם ממהימנותם של שני העדים בחר לאמץ את עדותו של הפקח שנרשמה בזמן אמת בדו"ח מפורט - ת/1, אשר גם המערער כפי שציין בית משפט קמא אישר חלקים מהדו"ח.

הפקח העיד והגיש את הדו"ח - ת/1 שערך בזמן אמת. בהתאם לדו"ח דנן הפקח הבחין בכלב קטן עושה את צרכיו במקום ואת בעליו של הכלב עוזב את הגינה מבלי לאסוף את הצואה. הפקח ניגש למערער ורשם לו דו"ח, בדו"ח נרשם : "זה הפעם הראשונה. אני תמיד אוסף. פשוט לא ראיתי."

המערער אף חתם על הדו"ח דנן.

במחלוקת הקוטבית בין דברי המערער לבין דברי הפקח, העדיף בית משפט קמא את האפשרות לפיה דבריו של הפקח אמינים והמערער לא הבחין בכלבתו עושה את צרכיה, ולא את האפשרות השניה לפיה הרשום בדו"ח ת/1, הינו המצאה ואיננו תואם את המציאות.

כידוע, הלכה פסוקה היא כי ככלל, ערכאת הערעור איננה נוטה להתערב בממצאי מהימנות של הערכאה הראשונה, ששמעה את העדים והתרשמה מדבריהם אלא במקרים חריגים בלבד ולא זה המקרה לעשות זאת.

כאמור, בית משפט קמא שמע את העדים, התרשם מהם, שקל בכובד ראש את דבריהם ואימץ את דבריו של הפקח שרשם את פרטי האירוע בזמן אמת בדו"ח - ת/1.

מאחר ולא מצאתי כי שגה בית משפט קמא בשיקוליו או בקביעותיו, אני דוחה את הערעור.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין למערער.

ניתן היום, י"ג אדר תשע"ח, 28 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.